כשסוון ואת' עשה אניגמה שנה שלמה לפני אניגמה

סוון ואת', מיכאל מונצינג ולוקה אנצילוטי עמדו מאחורי ההרכב OFF שב-1987 כבש את אירופה עם הסינגל "אלקטריקה סלסה". ב-1988 ואת' ומונצינג קנו את מועדון האומן והקדישו אותו לאסיד האוס. ב-1989 מונצינג ואנצילוטי הקימו את חברת התקליטים "לוג'יק" וקידמו שם ז'אנרים אלקטרוניים נוספים כמו ההיפ-הופ. ואת' היה בקטע אקספרימנטלי יותר וביחד עם מי שלעתיד יקימו איתו […]

קשה יש רק בטכנו

כשאומרים לכם שלמרות ההצהרות של פרנקפורט, הטכנו לא באמת הומצא שם, ושפרנקפורט אוהבת לנכס לעצמה את הכבוד של האחרים, ספרו להם על מארק אקרדיפן. נכון, למרות שהוא איש פרנקפורט בכל רמ"ח אבריו, הוא נחשב לבן חורג של הטכנו הגרמני. דווקא בהולנד ובבלגיה הוא הפך לכוכב פופ. וחוץ מזה, כבר שנים רבות שהוא לא פועל בעיר, […]

מלחמת הטכנו

כשדיברנו על ינס ליסאט כעל מי שהביא את ההאוס לגרמניה למרות הסירוב של פרנקפורט להכיר בכך, לא ציינו את הצ'ילבה האחרת של פרנקפורט – ברלין. ווסטבאם טוען שהוא והשותף שלו קלאוס יאנקון, היו הראשונים שהוציאו את "קטע ההאוס הראשון מחוץ לארה"ב", כשהפיקו עבור הרכב האינדסטריאל D.A.F את הסינגל "The Gun". ברלין נדבקה במוסיקת ההאוס מיד […]

קנאת סופרים

אני מציג את מפת הטכנו בגרמניה כקרב של כבוד ודומיננטיות בין מרכזי תרבות, אבל בעידן של גלובליזציה שבו מרחקים גאוגרפים מתקצרים, והעברת מידע (וליתר דיוק, הפצת תקליטים) מיחידת מקום ליחידת מקום יכולה להיעשות בשבריר שניה, אין כל כך משמעות למיקום גאוגרפי. הטכנו בגרמניה הוא דוגמה מצויינת למה שנקרא Glocalization. ביום כולם שומעים את המוסיקה מכל […]

הכח

כשמדברים על שנות השמונים, מדברים אמנם על מהפכה אלקטרונית שהפכה את התקשורת ליותר מהירה וזמינה, ואת יכולת הייצור ליותר עממית. בהקשר המוסיקלי, המהפכה הזאת אפשרה לחברות תקליטים עצמאיות ולסצנות מקומיות להתקיים, משום שכדי להוציא לאור מוסיקה אתה כבר לא חייב מתווכים בדמות חברות התקליטים הגדולות, ומספיקה לך הרשת החברתית שבנית לעצמך בכדי להזין את עצמה […]