לפני כחודשיים הלך לעולמו Heiko MSO, שהינו דמות מפתח בסצנת הטכנו של פרנקפורט, כיוצר, כאיש תעשיה וכתקליטן. הדבר הנחשב ביותר ש-MSO עשה הוא להקים את מועדון הטכנו "רוברט ג'ונסון" באופנבך, את חנות התקליטים Delirium ואת שלישיית הלייבלים Playhouse, Klang elektronik ו- Ongaku, שנחשבים לזרוע ההוצאה לאור של חנות התקליטים הזו.
כדי לקבל מעט פרופורציות, חנות התקליטים הזו, והמוסיקה שנמכרה בה, התפתחה בסוף שנות התשעים לז'אנר בפני עצמו, המיקרו-האוס / מינימל. יותר מכך, גם חנות התקליטים והלייבל בעקבותיה Kompakt בקלן, שנחשבים למייסדים של הז'אנר, נוסדו כסניף של "דלריום". הסצנה שהתפתחה סביב חנות התקליטים וחברות התקליטים מוכרת היום בעולם המועדונים, וגם בארץ, בעיקר בזכות שמות כמו רומן פלוגל, דיקסון, ריקרדו וילאלובוס, לוצ'יאנו (למעשה, כל "הסצנה הצ'ילאנית") וכו', כולם אמנים שהחלו את דרכם אצל MSO. אגב, מבחינה היסטורית החלו בלייבל אחר בפרנקפורט Mille Plateux / Force Inc, ומאוחר יותר עברו ביחד עם הלייבל Perlon כולו לברלין.
ביחד עם MSO תקלט ועבד גם ATA, שהקים את רוברט ג'ונסון בסוף שנות התשעים – בתחילת שנות התשעים הם היו הרזידנטים של מועדון ה-XS של מארק ספון בפרנקפורט, ומאוחר יותר הם היו הרזידנטים של מועדון נוסף בפרנקפורט, Plastic. הם הריצו ליינים שהיו האלטרנטיבה האנדראגראונדית לליינים הממוסדים יותר שבדוריאן גריי. ב-1992, הוציאו השניים ביחד עם אטום הארט (לבדו, לינק גדול למינימל טכנו ולסצנה הצ'ילאנית דלעיל) את הקטע Mihon תחת השם Ongaku בלייבל Cyclotron, בו עבד באותה התקופה MSO. לאור הצלחת הקטע, הוא החליט להקים מאוחר יותר לייבל שלם, שהניב את השלושה דלעיל. הקטע הזה נחשב לאחד מהמייסדים של ז'אנר הטראנס, והופיע בזמנו גם באוסף שהגדיר את הז'אנר – Logic Trance. ראוי לציין שגם את דלריום הוא הקים לאור נסיון עבר, לפני שפרש למען הקמת החנות שגיבתה את הלייבל שלו, עבד בחנות תקליטים אחרת שהפכה להיות לייבל מפורסם בפרנקפורט של תחילת שנות התשעים, BOY Records, שעמדה מאחורי סדרת האוספים "Welcome To Technology" שקידמה את הסאונד של פרנקפורט.
MSO ערך סט בן חמישה חלקים בשם "The Myth of Dorian Gray" במרץ החולף, שניתן להאזנה באתר שלו כאן. המהדרין יכולים גם להאזין לסט שערכה הלנה האוף כאן.
Culture Agent 
כתיבת תגובה