חודש: ינואר 2012
-
להרגיש חכם
ב-2006 הוציאה הוצאת גורדון, את "האוניברסיטה הקטנה", ספרון של ידע טריוויה מהסוג שאי אפשר למצוא בגוגל. כלומר, כמובן שאפשרי למצוא אותו בגוגל אבל לא בניסוח הקליל, ההומוריסטי והערוך-בצורה-מדודה שהספר הציע, אחרי הכל ויקיפדיה היא לא ספר קריאה. וזה גם מה שהפך את הספר הזה להצלחה, היתרונות שלו והעובדה שכל שוחר טריוויה שרוצה לדעת ישכיל יותר…
-
שעת סיפור
בבתי המדרש נוטים להתייחס אל החלק האגדתי של התלמוד בזלזול, אולי מפני שהוא מביך ולא מציאותי, אולי מפני שאין מקום לעיין בו והוא סתם סיפור, אולי מפני שהוא לא הלכה פרופר ולכן הוא סתם "בזבוז זמן". דפי האגדה הם בדרך כלל "ערומים", בלי כיסויים של תוספות ורש"י, "מריצים" אותם בסוף מסכתות, לומדים אותם לשם ה"בקיאות",…
-
ירמיהו השני
הסוגיה בנושא אישיותו של יוסף בן מתתיהו וצדקת דרכו בזמן המרד הגדול, בעת שחבר אל הרומאים והפך לבן חסותם, האם היה בוגד או לא, נדונה באין ספור חיבורים. הספר "הבוגד בירושלים" (הוצאת דביר, תרגום ספרו של דזמונד סיוורד) לא יחדש דבר, הוא סוקר בקצרה את שלל העמדות ומספר בשפה השווה לכל נפש את העלילה כפי…
-
הסוד כמצב תודעתי
המילה סוד טומנת בחובה פרדוקס. הרי אם הדבר הוא בגדר סוד, אין לבטא אותו. מרגע שהוא מקבל ייצוג כלשהוא, מרגע שהוא מוגדר "סוד", הרי כבר ניתן לדבר אודותיו, כל שכן לספר אותו והרי הוא כבר לא סוד. מרגע שניתן לגלות אותו, שוב הוא לא סודי. מרגע שאפילו אני, ששומר את הסוד הזה מפני אחרים, יודע…
-
ירוק בעיניים
המדריך לחיים על כדור הארץ מכיל 77 צעדים קטנטנים שלא מצריכים הרבה מאמץ ויעזרו עם זאת למאמץ האנושי לחיים ירוקים יותר שיצילו את כדור הארץ. למען האמת, 67, כי עשרת האחרונים הם רק כמפלט אחרון וחלק מהם דברים לא ישימים מדי כמו לצאת לחלל. אני מכבד ומוקיר את הרעיון בעיקר מפני שהצעדים שהמחבר ממליץ עליהם…
-
כנר על הגג בפרסית
פראידון פרוחזאד היה אחד מהבדרנים האהובים באירן של לפני המהפכה. הוא היה אחיה הצעיר של פורוג' פרוחזאד, המשוררת האירנית הנודעת, ומשורר בפני עצמו. לאחר המהפכה נאסר, שוחרר וברח לגרמניה, שם החל עוד בשנות השישים את קריירת השואוביז שלו. במשך שנות השמונים היה אחד מהבולטים באופוזיציה האירנית הגולה, ובסופו של דבר ב-1992 נרצח. והוא היה גם…
-
בייבי אוריינטל
אילן בן עמי, נגן העוד של הברירה הטבעית, לקח 11 שירי ילדים (ליתר דיוק 9 ועוד 2 שעוסקים בילדים) והפך אותם לנעימות קלאסיות-מזרחיות, כאילו כדי לחנך את הילדים בתרבות איכותית במקום ביובל המבולבל. האם הילדים מסוגלים לקלוט את ה"כבדות" המוסיקלית הזו? או אולי בעצם האלבום הזה מיועד למבוגרים שמעוניינים לשמוע את השירים שהם משמיעים לילדיהם…