פרשת הקללות שבדברים היא הגרסה המעודכנת של פרשת הקללות שבויקרא, ומייצגת מסורת אחרת וחדשה. מסורת שניה. לכן דברים נקרא "משנה תורה", הן מפני שהוא תורה שניה והן מפני שהוא תורה שונה. הרפורמה שעזרא עשה היה לכונן לוח שנה חדש. חוץ מלהעביר את ראש השנה למלכים ולרגלים מניסן לא' תשרי, הוא עשה עוד רפורמה קטנה וזניחה […]
החרוב כמזון רוחני
החרוב מופיע בלא מעט אגדות של חז״ל בהקשר של חורבן וגאולה. אני סובר שמקור ההערצה לחרוב מגיע גם הוא מהתרבות ההלניסטית. ידועות שתי אגדות: הראשונה על חוני המעגל שנרדם ל-70 שנה, שזהו זמן שבו החרוב מניב פירות ראשונים – 70 שנה הן גם שנות החורבן, וגרסא אחרת של האגדה מספרת על כך שהזמן שחוני המעגל […]
ההערצה לנערות ביהדות
ההערצה לנערות הגיעה מהפילוסופיה היוונית. מקורה ברעיון שישנה הפרדה בין רוח לבין חומר, והרוח נעלה מעל לחומר השפל. עד אז לא הפרידו בין חומר ורוח, הקיום היה גשמי בלבד ולכן אדם מבורך הוא אדם הזוכה לברכה גשמית, אישה הזוכה בברכה גשמית לצורך העניין היא אישה פוריה, אדם הזוכה בברכה גשמית הוא בריא בשר וגוף, אלה […]
אהבת דוד ויהונתן האפלטונית
אני יותר ויותר נוטה להאמין שהיחסים בין דוד ליהונתן בספר שמואל הם שיקוף של מה שנקרא ״אהבה אפלטונית״ על פי הסופר המקראי. שכן, גם בתרבות ההלניסטית הדבר היה כרוך בסוג של הומוסקסואליות, אבל אחרת לגמרי מהצורה בה אנו תופסים את ״משכב זכר״. זה לא מתאווה, אלא מהערצת ה״נערות״. צריך לשים לב אילו סמלים חוזרים בסיפור […]
הכלנית האפוקליפטית
הכלנית נזכרת במקרא, כאשר ישעיהו מכנה אותה "נעמנים" בפרק י"ז. עקב היותו של נעמן הכינוי לאדוניס, והעובדה שפולחן אדוניס היה כרוך בהערצת כלניות – שצמחו כביכול מדמו של האל המת והקם לתחיה, ההנחה היא שישעיהו לועג לפולחן הפניקי, שאומץ על ידי הארמים ועל ידי הזונים מעם ישראל. אלא שהרפרנס של ישעיהו לכלנית הוא כפול ומכופל. […]