המתכון

המתכון

"לקחי ההיסטוריה" של ויל ואריאל דוראנט נכתב במקור בשנות השישים. מאז זרמו הרבה מים בירדן והעולם של אז לא נראה כמו העולם של היום. הרלוונטיות של הספר לשנות השישים גם ניכרת מפני שהוא נוקט יתר על המידה בגישה הפונקציונליסטית, ועל פיה כל דבר שקיים משרת מטרה כלשהיא בהתנהלות התקינה של החברה. גם אנומליות הן פונקציה, […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

על הנבואה

על הנבואה

מסתמן שהתיאורים של נבואות בתנ"ך אינם אלא דיווחים על שימוש בצמח הדודא הרפואי, מתוקף היותו צמח מרפא פולחני ביהדות הקדומה. מאחר שבימי קדם הוא היה בשימוש נפוץ לצרכי טשטוש או הרדמה ברפואה, התיאור של זכריה (ד' א') "וישב המלאך הדובר בי ויעירני כאשר יעור האיש משנתו" נשמע מובן, ומציית לתופעות הפיזיולוגיות המאפיינות מנת יתר של […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

הנוודים באים

הנוודים באים

התרבות הבדואית היא מאובנת במובן הזה שהיא משמרת עד לימינו אנו אורח חיים ״טרום מודרני״ – הכולל חיי נדודים המקדשים את מוסד הרעיה בהתאם לתנאי מזג האוויר ולמשקעים, ומתנהלים סביב מה שיכול להועיל לסביבת החיים הזאת, בלי שום נסיון להפטר ממנה ולהסתגל לעולם שבו ניתן לחיות ביתר נוחות. אידאלים כאלה, מסתבר, חולקים המון מאפיינים עם […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

עצים מקודשים בתנ״ך

עצים מקודשים בתנ״ך

הרצאת קורונה מעניינת היא של פרופ׳ אמוץ דפני על פולחן העצים המקודשים בארץ ישראל ובעולם, המקורות הפגאניים שלו והמלחמה של המונותאיזם בעצים הללו, הלא מוצלחת כל כך. הוא מראה דוגמאות איך מוסלמים ודרוזים סוגדים גם כיום לעצים כאלה בהמוניהם, ואיך היהדות הקבלית היא שהחזירה את המנהג הזה אל הזרם המרכזי של היהדות. והוא חי ובועט […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

קיבל את הדודא

קיבל את הדודא

מה פשר השם דוד, והאם דוד הוא שם אפונימי או לא? כלומר, האם היה אדם אמיתי בשם דוד, או שהלבישו לו את השם דוד, בין אם הוא היה אמיתי ובין אם הוא מומצא? כתובת תל דן מראה שהיה אדם אמיתי בשם דוד, או לפחות בית מלוכה בשם ״בית דוד״. אלא שהתנ״ך עצמו רומז על כך […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks