חודש: מאי 2019
-
פולחן הבהמות
תהיתם למה הנחש לא מופיע ברשימה בויקרא י"א? כפי שתיארתי לעיל, ה"אנקה" מתוארת כנחש, ונקרא כך על שם ה- Ankh. ה- Ankh עצמו סימל את המלחמה הנצחית בין אל השמש לבין נחש הלילה, בין רע לאפפ, בין הורוס לסת, בין האור לחושך, מאבק שחוזר בכל יממה עם שקיעת השמש ומסתיים בנצחון הדחוק של האור עם […]
-
פולחן השרץ
האבולוציה לפי המקרא, ובכלל לפי מה שהיה נהוג בעידן האלילי, ולמען האמת גם כיום, הלכה לכיוון אחד: ממצב בו אתה "משריץ" למצב בו אתה "מוליד" בלבד. הכוונה: ממצב בו כושר ההתרבות שלך גבוה במיוחד, למצב בו כושר ההתרבות שלך הוא גבוה בלבד, למצב בו כושר ההתרבות שלך הוא נמוך. וגם אז, ממצב בו אתה משריץ […]
-
עוד חוזר
איך שלא נהפוך את זה, כשאנחנו חושבים בשפה העברית אנחנו חושבים בשפה דתית כלשהיא. בין אם היא עברה חילון, ובין אם האטימולוגיה שלה מקורה בעבודת אלילים. לדוגמה: המילה "לחזר". כביכול מילה שמשמעותה מחווה מזמינה על רקע רומנטי. מושג החיזור בולט בעוד 2 עולמות תוכן: הראשון הוא קיבוץ הנדבות, אדם ש"מחזר על הפתחים" הוא אדם שעובר […]
-
פולחן החרק
בטח שאלתם את עצמכם למה היהדות כל כך נרתעת מחרקים ואובססיבית לגביהם בענייני כשרות. זאת מפני שהחרקים היו אובייקטים מעוררי השתוממות ונערצים בעיני עובדי האלילים, ואכילה שלהם היתה אשרור הפולחן שלהם. ביהדות יש מושג שנקרא "זורק אבן למרקוליס", מי שזורק אבן על פסל האלילים כאות גנאי, מבלי לדעת שבכך הוא בעצם עובד את האליל, שיש […]
-
הסרת שיער במקרא ובעת העתיקה בכלל
בספר ויקרא נאסר להקיף את פאת הראש ופאת הזקן. בספר ירמיהו, מכנה הנביא את בני קדם והישמעאלים "קצוצי פאה". מכאן: גילוח נחשב מגונה. השאלה היא למה. הייתם אומרים, כמו הרמב"ם: גילוח הראש היה חלק מהפולחן של עובדי האלילים. אנו רואים את הכהנים המצרים מגלחים לא רק את הראש אלא את כל שיער הגוף. או שמא, […]
-
מתכת הזבל ומתכת המוות
חיפושית לא מוזכרת בתנ"ך. מה שכן מוזכר הוא ה"זבוב" שחי ביאורי מצרים: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא, יִשְׁרֹק ָה' לַזְּבוּב, אֲשֶׁר בִּקְצֵה, יְאֹרֵי מִצְרָיִם; וְלַדְּבוֹרָה–אֲשֶׁר, בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר. וּבָאוּ וְנָחוּ כֻלָּם בְּנַחֲלֵי הַבַּתּוֹת, וּבִנְקִיקֵי הַסְּלָעִים; וּבְכֹל, הַנַּעֲצוּצִים, וּבְכֹל, הַנַּהֲלֹלִים". לטענתי החרפושית הידועה אינה חיפושית הזבל אלא "נחושתית הקוצים", שחיה בשדות ה"בתה". שדות אלה כוללים עשבים ושיחים קוצניים שבהם […]
-
הכושי כדמות משיחית
ספרו של פרופ' אברהם מלמד "היהפוך כושי עורו", שמספר על דימוי שחור העור כאחר האולטימטיבי. הספר טוען שהדימוי השלילי והנחות של השחור התחיל רק בספרות חז"ל, ובמקרא התיאור של הכושים היה ניטרלי במקרה הגרוע, וחיובי במקרה הטוב, תוך שהוא מתאר את הכושים כאנשי חיל שמצטיינים במוסר העבודה שלהם, ובעיקר בכושר הגופני שלהם. ישעיהו בפרק י"ח […]
-
רמטכ"ל = כהן גדול
מדוע יש כל כך הרבה שמות למנהיגים צבאיים בתרבויות ארץ ישראל הקדומה? סרן, נציב, אלוף, אביר, שר, חור, איל, ראש. לדעתי כל המנהיגים הללו היו לא מנהיגים צבאיים אלא דווקא דתיים, והכינויים אליהם באו לתאר את הפולחן: נציב = פסל עומד סרן = ציר, גלגל (מזבח אבנים מעוגל) אלוף = קורבן בקר איל = קורבן […]
-
המקל והחרב
הממסד הדתי מתעקש שהמאמינים צריכים להשאר נרקומנים בגמילה, ולקבל תחליף סם, מפני שהסם האמיתי לא משרת את מטרתם האמיתית. מטרתם האמיתית היא להמשיך ולהיות כבולים בתסביך סטוקהולם… הנראטיב הממסדי הוא כאמור: אל תאפשרו גישה אל האקסיס מונדי. ברגע שתאפשרו, "העיר תחרב". כי מי ששומר על העיר, האוצר הגדול, צריך להשאר מוצפן וברגע שכולם יכולים לגשת […]
-
חלל: מוסיקה מקודשת
"אקסיס מונדי" הוא מונח בתאולוגיה שטבע האנתרופולוג הרומני מירצ'ה אליאדה, ומסמל בכל תרבות את ה"מוקד המקודש". בדרך כלל התרבויות מציינות מקום מסוים כנקודה בולטת במיוחד בשטח שכל מה שנמצא מסביבה מיוחס אליה, וכך היא הופכת למעשה למה שנקרא בתנ"ך "טבור הארץ". נקודה כמו לדוגמה: הר, אגם, עץ וכו'. כשזה הר אז הוא נחשב למקום בו […]
Culture Agent 