חודש: אוגוסט 2019
-
המיתוס על עשרת השבטים
האגדה על 12 השבטים היא פולקלור רומנטי שלקח לכיוון מאוד מסוים בגלל התנועה הציונית. לפי הציונות עם ישראל הוא אתנוס (ולא דת) שהוא חלק מ"המרחב השמי". לשם כך הם יהפכו גם הודים ואפריקאים לשמיים, אם יוכיחו שהם היגרו לפני X שנים למקום מושבם. לפי הרבנות, הממסד האורתודוקסי, יהדות היא דת, ומי שלא מקיים את הדת […]
-
מניפסט מלחמת הקודש
ספרי הנביאים מעמידים אותנו בפני אתגר. אלוהים שאמור להיות רחום הופך לאל אכזר שמשמיד חצי מהעולם והופך אותו לשממה. מה הופך אותו לאכזרי כל כך באחרית הימים? מדוע יש הכרח להחריב את העולם עד יסוד לקראת הגאולה? התשובה המסורתית היא שמדובר באותו אל מספר דברים וספר ויקרא, מפרשות הקללה. אלא שהפעם הוא נכנס לפעולה. האל […]
-
הזיקה בין יוסף לבני השפחות
הדיון על "גויי הים" מצריך אותנו להניח שחלק מאותם "הפלישתים" התגיירו, והתגרו באחיהם שנותרו עובדי אלילים. על רקע זה גוירו מיתוסים מהעולם הדרום אירופי, פרקטיקות דתיות חדרו אל היהדות, ודיני יחס לגר תפסו מקום משמעותי ב"תורה החברתית". היו הרבה גרים, מעממים שהותרו לבוא בקהל ה', מפני שעממים אחרים נאסרו, למרות שבתנ"ך ישנן עדויות על כך […]
-
הדיונים המוצפנים של התלמוד
במסכת בכורות ז' עמ' ב' ישנו דיון על האם זרע קרוש של אייל הוא כשר או לא, ומה ההבדל בעצם בינו לבין דבש דבורים? על פניו – דיון מגוחך. בפועל, דוגמא נהדרת לפן האלגורי של הדיון התלמודי. במסכת בכורות דנים במאכלים שמקורם מחיות טהורות וטמאות ועל יוצאי דופן (מאכל כשר שמקורו בחיה טמאה ולהפך. הכלל […]
-
תפקידו של הבכי
בכי הוא תגובה רגשית אנושית טבעית ובריאה למצבי עקה. בכי בתגובה למצוקה אישית נתפס כביטוי של חולשה. בכי כתגובה למצוקת הזולת, הוא ביטוי לאמפטיה ורגישות. אחת התכונות החשובות למנהיג היא אמפטיה. היכולת של מנהיג להכיר ולתת ביטוי למשבר של אחד מבני עדתו ולהנכיח אותה בתודעת הכלל, היא ביטוי מנהיגותי מלכד. אלא שמנהיגים מערביים עובדים לפי […]
-
הקריטריון המיני כרף של אחריות בגמרא
בגמרא בבא מציעא פ"ד עוסקים אגב מעלליו של רבי אלעזר ברבי שמעון גם במימדי גופו ובמעלותיו הרוחניות – כשעשו לו ניתוח "קיצור קיבה", הוציאו סלים מלאי שומן מבטנו, אך שום דבר שיצא מגופו לא הרקיב, ורימות לא אכלו אותו. בהמשך מפריזים במימדי גופו, ובמימדי גופו של חברו רבי ישמעאל ברבי יוסי, ומדברים הן על גודלן […]
-
מצר הצבירה הצמיגי כסמל משיחי
אם אתם אוהבים לשון נופל על לשון, ואתם רוצים להשמע חכמים, ואתם אוהבים פילולוגיה ואטימולוגיה – בטח תשמחו לדעת שהמילה "משיח" מקורה בקקי ופיפי. רגע מה? לפני שאנחנו מתחילים לדבר על דתות, כדאי שנדבר על הפיזיקה של החומר. יש שלושה מצבי צבירה: נוזל, מוצק, גז. בימי קדם לא ידעו מה זה גז, דיברו על אוויר, […]
-
המרכיב המיסטי של הכתב ה"אשורי"
העובדה שבעברית המקראית היו כ' ו-ק' שני הגאים שונים מציעה שחילופי האותיות הללו במילה "קובע"/"כובע" ו"עקב"/"עכב" אינם שגיאת כתיב, אלא שתי וריאציות של המילה שהיו בשימוש. מקורן כנראה בתקופות שונות ואולי הן שימשו בניבים שונים של העברית הקדומה. העובדה היא שבשפות שמיות אחרות משמש אותו שורש בשתי הצורות, פעם כך ופעם כך. מאחר ששתי הצורות […]
-
שמירת הברית כאקט אנרכיסטי
המוטיבציה לעשות ברית מילה היא "אנרכיסטית". כלומר, מבחינת היהודים אין תוקף למלכות בשר ודם ולחוק באופן כללי אלא רק ל"חוק הטבעי", ל"מלכות שמיים". ברית המילה מהווה הסרה של עוד לבנה מהחומה. יסודות האנרכיזם הפוליטי נמצאים ביהדות וביתר שאת בנצרות המוקדמת. האנרכיזם הנוצרי מיסודו של לב טולסטוי מנסה לשחזר את הרוח הזו. חוקרי החסידות המוקדמים (מרטין […]
-
היהדות והנצרות כדתות פריון
דת פריון היא דת שהפולחן שלה מבוסס על אלים וסיפוקם לצורך סדר בעולם, ומניעת כאוס. בפרט אלי פריון שהסדר שהם מביאים הוא פוריות האדמה והאדם, בהעדר זה יש מלחמות. היהדות והנצרות הלכו ונפטרו מהמזהים של דת הפריון והם נותרו רק סימבוליים. למה הלכו ונפטרו? אני מניח שזה בגלל "שהזמנים משתנים". ביהדות כבר לא מקריבים קורבנות, […]