המיתוס על עשרת השבטים

האגדה על 12 השבטים היא פולקלור רומנטי שלקח לכיוון מאוד מסוים בגלל התנועה הציונית. לפי הציונות עם ישראל הוא אתנוס (ולא דת) שהוא חלק מ"המרחב השמי". לשם כך הם יהפכו גם הודים ואפריקאים לשמיים, אם יוכיחו שהם היגרו לפני X שנים למקום מושבם. לפי הרבנות, הממסד האורתודוקסי, יהדות היא דת, ומי שלא מקיים את הדת […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

מניפסט מלחמת הקודש

ספרי הנביאים מעמידים אותנו בפני אתגר. אלוהים שאמור להיות רחום הופך לאל אכזר שמשמיד חצי מהעולם והופך אותו לשממה. מה הופך אותו לאכזרי כל כך באחרית הימים? מדוע יש הכרח להחריב את העולם עד יסוד לקראת הגאולה? התשובה המסורתית היא שמדובר באותו אל מספר דברים וספר ויקרא, מפרשות הקללה. אלא שהפעם הוא נכנס לפעולה. האל […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

הזיקה בין יוסף לבני השפחות

הדיון על "גויי הים" מצריך אותנו להניח שחלק מאותם "הפלישתים" התגיירו, והתגרו באחיהם שנותרו עובדי אלילים. על רקע זה גוירו מיתוסים מהעולם הדרום אירופי, פרקטיקות דתיות חדרו אל היהדות, ודיני יחס לגר תפסו מקום משמעותי ב"תורה החברתית". היו הרבה גרים, מעממים שהותרו לבוא בקהל ה', מפני שעממים אחרים נאסרו, למרות שבתנ"ך ישנן עדויות על כך […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

הדיונים המוצפנים של התלמוד

במסכת בכורות ז' עמ' ב' ישנו דיון על האם זרע קרוש של אייל הוא כשר או לא, ומה ההבדל בעצם בינו לבין דבש דבורים? על פניו – דיון מגוחך. בפועל, דוגמא נהדרת לפן האלגורי של הדיון התלמודי. במסכת בכורות דנים במאכלים שמקורם מחיות טהורות וטמאות ועל יוצאי דופן (מאכל כשר שמקורו בחיה טמאה ולהפך. הכלל […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

תפקידו של הבכי

בכי הוא תגובה רגשית אנושית טבעית ובריאה למצבי עקה. בכי בתגובה למצוקה אישית נתפס כביטוי של חולשה. בכי כתגובה למצוקת הזולת, הוא ביטוי לאמפטיה ורגישות. אחת התכונות החשובות למנהיג היא אמפטיה. היכולת של מנהיג להכיר ולתת ביטוי למשבר של אחד מבני עדתו ולהנכיח אותה בתודעת הכלל, היא ביטוי מנהיגותי מלכד. אלא שמנהיגים מערביים עובדים לפי […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks