(איחור של שנה אבל אף אחד לא יכעס) אני לא יכול שלא לעקם את האף אחרי קריאה בספרו של פרופ' שלמה זנד, "מתי ואיך הומצא העם היהודי". לעקם את האף לא מפני שמה שהוא אומר לא מיישב את הדעת, וגם לא בגלל שהוא מקדים וחושף את פרצופו האיך שהיו קוראים לזה פוסט-ציוני, כבר במבוא הספר. […]
האמת שמשום מה המיקסטייפים האלה, וזה השני שכביכול מסכם את שנות האלפיים, לא בדיוק משקפים באמת את מה שאני אוהב, כי אני אוהב הרבה ויותר אבל זה לא משתלב יפה כי אני רוצה לערוך אותם כמיקס. וזה מה שגרוע כי אלה לא מיקסים, אני לא יכול כל כך למקסס ב-8tracks והאמת שגם לא יודע ממש […]
תחרות הפריסטייל השנתית שמתקיימת בשיקגו מפגישה בין מיטב הראפרים של הגטו, שלוקחים בדרך כלל בצחוק את כל ההעלבות האישיות והמחורזות. אני אוהב את הוייב של הפליאה בכל פעם שיש חרוז טוב. הזוכה המאושר מכניס לכיסו 1000$ (שבטח יישדדו ממנו על ידי הכנופיה המתחרה מיד עם צאתו לביתו). בכל אופן, להלן הגמר מהתחרות של 2006 + […]
השיר הזה של להקת דני ווילסון – שהיא בכלל לא להקה של מוסיקה אלקטרונית וגם לא באגי, אלא סתם להקת פופ ששרה שירים בסגנון רמי קליינשטיין בשנות השמונים, אבל כן, השיר עוסק במה שאתם חושבים ומדבר על זה מפורשות, "קיץ האהבה השני" שבו היה אסיד ברדיו ואהבה באוויר – גורם לי לחשוב על דימוי דתי-פסיכדלי […]
אני מרגיש שחבל, כי גנבו לנו את המילה מיסטיקה. במקום להתייחס אל המיסטיקה במשמעות המילולית והמקורית שלה כתורת הסוד, כאל פרקטיקה שמאפשרת לאדם להתעלות ולגלות את האמת, את הסוד שכביכול הסתירו ממנו, וליתר דיוק את מה שהוא לא ממש ידע ופתאום הוא יודע וזה קרה באופן פלאי כל כך שאין לו הסבר אלא לתאר את […]