חודש: מאי 2009
-
המשיח האלקטרוני
בימים אלה אני מסיים סמינר בתחום "מושג האינסוף". החלטתי לעשות עבודה בנושא "יסודות ניאופלטוניים ולייבניציאניים בתפיסת האינסוף של הטרנסהומניזם", שבה אתרכז בחוט המשולש שסובב את תפיסת האינסוף של הטרנסהומניזם, ומקשר אותה עם המיסטיקה הניאופלטונית והמונאדולוגיה של לייבניץ, ואת שתיהן אחת עם השניה. דרך קווי המתאר המשותפים, תצטייר תמונת העולם הכמעט-מיסטית של הזרם הפילוסופי האזוטרי שמתקדם…
-
הדרך
את "הדרך" אני קורא במנות קצובות, קצרות, ללא התחשבות בשיקולי זמן חיצוניים, אלא רק באורך הנשימה שאני מסוגל להחזיק כשאני צולל בכל פעם מחדש אל עולם האפר והשלג אותו מתאר קורמאק מקארתי במיומנות חסרת רחמים בספרו. שאני מגיח בחזרה אל המציאות שאני חי בה, אני מרגיש שהעולם שאותו הרגע השארתי מאחורי ממתין היכן שהוא, ולא…
-
חוזה
משה דין הוא נביא, סופר מהיר בתורת משה, המבשר באתרו ("שמכיל ידע ועומק עצום בתורה") על בואו של המשיח בשנת 7000 לספירה מגן-עדן, ועושה זאת בשפה תנ"כית מלאת השראה. הוא לומד תורה לשמה ובעל ידיעות עומק לאורכה ולרוחבה של תורת ישראל, וגם עונה לשאלות הקוראים, "כי הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשות וללמד בישראל…
-
God Created Music
המוסיקולוג היינריך שנקר, תיאר פעם את המוסיקה כמי שמשתמשת במלחין הגאון כבמדיום, באופן ספונטני לחלוטין. "כוחה הנעלם של האמת, כוחו של הטבע למעשה, הוא המפעיל באורח מסתורי את תודעתו של המלחין ומנחה את כתיבתו בלי להתחשב כלל בשאלה האם האמן המאושר עצמו ביקש לעשות את הדבר הנכון או לא". המוסיקאי הוא שמאן, המפיק הוא הנביא,…
-
סבוטאז' בכוונה תחילה
“אני? מחול? לא ולא – ודאי יש פה טעות”. "כן וכן”, אמר העורך. “איך אתה יכול לשלוח אותי לדבר כזה יומרני, פלצני, סנוביסטי, לא מובן ומשעמם!”, תהיתי. “אבל נטליה שטנדלר מנולד לרקוד תהיה שם”, אמר העורך שיודע שניתן לקנות אותי בזול לדברים יקרים, ניסיתי להיראות אדיש, לא הצלחתי. “לך כבר!”, אמר העורך ושלח אותי למרכז…
-
תאומים סיאמים
זה הסיפור על דייויד ו-וויליאם, שני תאומים שנולדו מחוברים. באיבר מינם. הם עומדים פנים אל פנים, תמיד. באין להם מה לעשות הם מחובקים כל הזמן (גם כשהם משתינים). הבעיה מתחילה במפגשים עם בנות המין השני, אבל האחים לא רבים. הם מעדיפים להיות פסיביים, כשזה קשור בלפרגן לאחד מהם שמזיין. גם אם זה מגעיל, גם אם…
-
תורת משה האמיתית
כשזה קשור לקונספירציות (ובעיקר לקונספירציות דתיות) אני נדלק, אבל הפעם התחרמנתי כהוגן. או: הסוס הטרויאני הרבני, כפי שהוא נחשף בספרה השערורייתי של פרופ' רחל אליאור "זיכרון ונשייה" שהופיע לאחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ואני מתענג עליו ועל כל מה שמשתמע ממנו – שזה בערך כך: היה היתה יהדות אחרת לגמרי מכל מה שאתם מכירים, אבל מישהו…