קטגוריה: כתבות ומאמרים
-
עולם המים התת קרקעי
במיתולוגיות האיזור מתואר מקור העולם בהבדלה בין מים עליונים למים תחתונים. שני החלקים הנבדלים האלה, התהום והשמיים, מהווים את משכן השמש במסעה לאורך היממה, וגם את המקום בו נמצאים המים – הגשם שיורד מהשמיים והנהרות שנובעים מראשי ההרים, ומצד שני מי התהום והמקום המנקז את כל הנחלים הנשפכים אליו. הסגידה לאלוהי השאול לא היתה במובן…
-
המיתוס הגלילי
התאוריה של אלחנן ריינר בנויה על כך שבארץ ישראל קיימות מסורות איזוריות (״רגיונליות״) שמנכיחות את הסיפור המקראי, ובכך מפרשות את המקרא לא בהכרח בצורה הנאמנה לו גאוגרפית, אלא כחלק מפולקלור וצביון הסביבה. כך, העבירה יהדות הגליל כבר במאה ה-2 לפנה״ס את כל מאורעות התנ״ך אל חבל הארץ שלה, ודמויות ״דרומיות״ מובהקות, או ״ישראליות״ מובהקות נוכסו…
-
האבולוציה של הדת כשינוי פרדיגמות
במדעי הדתות יש את התאוריה של דייויד יום שמתייחסת אל הדת בתור מדע פרימיטיבי. קיימת גם התאוריה של אוגוסט קונט שסוברת שיש בכל רעיון אנושי שלושה שלבים. החל משלב שבו אנחנו נותנים תשובה אוטומטית לכל השאלות שאנו לא יודעים, תשובה בשם ״אלוהים״, ועובדים ללא מתודה מסודרת שבונה את תפיסת העולם שלנו, וכלה במצב שבו אנחנו…
-
גלגול נשמות ביהדות
לכאורה, הפעם הראשונה שמוזכר גלגול הנשמות ביהדות הוא חוטר סורר בשם קבלת האר״י, או יותר נכון כפי שהושמה בפי תלמידו ר׳ חיים ויטל במאה ה-16. על פי ויטל, גלגול הנשמות אינו גלגול של נשמה מלאה בתוך גוף אחר, אלא של חלקים פגומים בנשמה, הפסולת שלה, שנקראים ״ניצוצות״ שחוזרים הם להתגלגל עד אשר יתוקנו. בספר הגלגולים…
-
לאן נעלם פילון
אם היינו מסתמכים על חז״ל, כל מה שקשור ליהדות מצרים כנראה היה נשכח, על אף שבתקופת המשנה אלכסנדריה היתה ה״ניו-יורק״ של היום, והאוכלוסיה היהודית תפסה מקום חשוב בחיי החברה והרוח שם. פילון האלכסנדרוני היה פילוסוף ומנהיג בקהילה היהודית שם, ומסתבר שגם אחיו של גובה המיסים הראשי במצרים, שאולי העובדה שבנו היה מהנציבים ביהודה לפני החורבן…
-
להיטי זהב
הוול סטריט ג׳ורנל הגדיר את ג׳ים הולט בתור אחד מכותבי המדע הפופולרי הטובים ביותר של ימינו. ואם כך, אז הספר החדש שיצא לאחרונה בהוצאת ״ספרי עליית הגג״ אמור להיות ה״בסט-אוף״ שלו. לפחות המיטב מהפינה שלו בניו יורקר בעשרים השנים האחרונות. מאמר אחד מהטור הזה, מ-2004, כבר הפך לספר, ״תפסיקו אותי אם כבר שמעתם את זה,…
-
הברית כדהרמה
בבודהיזם כמו בכל דת בעצם, יש ספרות שלמה שמרחיבה את הסיפור הידוע על גיבורי הדת. ביהדות זהו כמובן המדרש, שמכיל לכאורה שברי סיפורים ש״הושמטו״ מהתורה, לפחות המקרא המשוכתב. אבל הם בעצם קובץ סיפורים בעלי מסר דידקטי, שנכתבו כנראה לאחר כתיבת הטקסט המקורי, ומפאת קדושתו, או שמא מפאת תפוצתו, לא השתחלו פנימה אל תוך הטקסט המקודש…
-
לשוח מלשון לשבת בין השיחים
״ויצא יצחק לשוח בשדה״ (בראשית כ״ד). במסכת ברכות נאמר ש״אין שיחה אלא תפילה״, כלומר מה בדיוק חיפש יצחק אבינו בשדה כשראה מרחוק את השיירה של הגמלים שהובילה את רבקה אשתו המיוחלת? מכאן למדנו שאם אנו רוצים לצאת ולהתפלל ולהתייחד עם קוננו, כדאי ללכת לשדה. אך מסתבר שיצחק אבינו רצה לעשות משהו אחר לגמרי, ולכשדעתו הוסחה…
-
מקורות המיסיון ביהדות העתיקה
היהדות כפי שאנו מכירים אותה כיום התפתחה מהפילוסופיה היוונית. המונותאיזם הגיע מהפילוסופיה היוונית, וגם האוניברסליזם ולפיכך רעיון המיסיון האוניברסלי. הרעיון המרכזי ביהדות הוא ״תיקון העולם״ ו״קידוש שם שמים״. את שני הדברים האלה עושים על ידי גילוי העובדה שיש בעל בית לעולם, ואת הדבר הזה עושים יהודים מימים ימימה. בתקופה שבה כולם היו עובדי אלילים, המטרה…
-
הארגוט כמנוע רוחני בימי הביניים
הערות אגב אמורות לבוא בסוף, אבל הפעם נחרוג מהרגלנו ונתחיל באנקדוטה: ויטוס הקדוש נחשב כאחד מ״ארבעה עשר הקדושים המסייעים״, שהיו מתפללים אליהם בעיקר כדי לרפא מחלות. במקרה של ויטוס, אליו היו מתפללים כדי לרפא ממחלת הנפילה. אבל בגלל שמחלת הנפילה לא ממש מאופיינת בימים שאין רפואה מסודרת, אז כל מחלה עם הפרעות עצביות מכוונת ישר…