נבואת משה אצל פילון

נבואת משה אצל פילון

פילון האלכסנדרוני מספר ב״על הכרובים״ שככהן הוא עבר חניכה ב״מיסטריות של משה״, וגם ב״מיסטריות של ירמיהו״ שהיו מיסטריות בדרגה נמוכה יותר מהמיסטריות של משה. כשהתנסה במיסטריות של ירמיהו הוא הצליח להבין מה הכוונה ״הלא מעתה קראת לי אבי אלוף נערי אתה״. פילון מתאר את משה כהיירופנט. ב״המלאכות אל קאיוס״ פילון מסביר שהיירופנט הוא כהן מהסוג […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

ישו כדיוניסוס

ישו כדיוניסוס

בעת העתיקה בראשית ימיה של הנצרות, האשימו את הנוצרים בכך שהם קניבלים, שונאי המין האנושי (odium generis humani) ומגלי עריות. ההאשמות היו מן הסתם בשל פרשנות מוטעית של מהות טקס האוכריסטיה, בו הם אוכלים את בשרו של ישו ושותים את דמו. כך לפחות מלמדים אותנו באוניברסיטה, וזאת מבלי להתייחס למחזה ״הבאכחות״ של אוריפידס שמייחס מעשים […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

המקורות של הנזורה

המקורות של הנזורה

העדות הראשונה לנזירות היתה בהודו של התקופה הוודית בסביבות 1000 לפנה״ס. במסורת הוודית, היה קיים מושג שנקרא גאולה אישית, ״מוקשה״ שהיתה הדרך לצאת ממעגל החיים והמוות שנקרא סמסרה. התחזקות המגמה הפילוסופית בקרב הדתות בהודו, גרמה לירידה במעמדם של כהני הדת המקיימים טקסים שקשורים בגאולה קבוצתית, וכך הדגש הפך ליותר ויותר אישי. אנשים, גם ממעמדות שאינם […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

נזירים שוטים

נזירים שוטים

הנזירות בנצרות של העת העתיקה המאוחרת החלה לפי הטענה כסוג של פיצוי. אחרי שהנצרות הפכה חוקית אנשים כבר לא יכלו להיות מרטירים ובכך לחקות את ישו, כי לא רדפו אותם, אז הם חיפשו אתגרים חדשים שיאפשרו להם לחיות חיי סבל ולזכך את נפשותיהם. חלק מהם הפכו לנזירים ברמות קיצוניות שונות. בנצרות המזרחית לדוגמה היו כאלה […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

הקונפדרציה הישראלית כ״אילאף״

הקונפדרציה הישראלית כ״אילאף״

האנקדוטה שפרופ׳ קידר מעלה בסרטון הזה פותחת לי פתח להסביר את התנ״ך בצורה טובה יותר אם מתייחסים למוסדות חברתיים שהיו מקובלים בחברה השמית הנוודית מימים ימימה. מקובלנו שהאבות חיו באורח חיים נוודי שנשתמר מאוחר יותר בקרב השכנים של עם ישראל, כגון בני ישמעאל, עשו וקטורה. ולכן אין לראות את עם ישראל תלוש ממה שהיה מקובל […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks