Culture Agent

עליית קרנן של תנועות קונספירטיביות בשנים האחרונות לא אמורה להפתיע אף אחד. היא בסך הכל תולדה של התרבות הפופולרית, והיא שלב הכרחי באבולוציה התרבותית. בתרבות הפופולרית יש קווים גנוסטיים ובמחשבה הגנוסטית מופנמת חשיבה קונספירטיבית. לכן כמובן מאליו לכאורה שיש יד זדונית מרושעת מאחורי כל תופעה, ורק צריך לזהות את אותה היד ומי שמניע אותה.

המחשבה המודרנית קונספירטיבית מעיקרה. בשנות החמישים החילו את התאוריה על תעמולת הפחדה של משטרים דיקטטוריים במאה העשרים, כאילו שהם ניסו לדבר אל המכנה המשותף הנמוך ביותר ולמצוא שעיר לעזאזל שיימצא אשם בכל דבר. העקרון הוא שמי ששולט באמצעי התקשורת הוא מי שאורג את הנראטיב, ועל כן הצעד הראשון של דיקטטור הוא להצר את צעדיה של התקשורת.

אבל המחשבה המודרנית גם נמצאת בטראומה קשה מפני דיקטטורה, ועל כן ברגע שנראה שמישהו משתלט על אמצעי התקשורת, יהיה מי שיזהה את הצורך שלו לארוג את הנראטיב המשרת את האינטרס שלו, ולפקפק בנראטיב הזה. וכך בעצם מתוך הגיון קונספירטיבי, נולד הגיון קונספירטיבי נגדי. ובשלב כלשהוא, האדם הספקן אומר לעצמו: כל הזמן מנסים לשכנע אותי, למי אני צריך להאמין?

ספקן רציני יטיל ספק בעצמו וברבניו. אבל הספק כל כך גדול, המסרים בתקשורת כל כך חזקים שהוא מתקשה לא להשתכנע. ולכן, ספקן ימצא את עצמו מתקשה להתנגד למסרים, ולנקוט עמדה באופן הכרחי לכאן או לכאן. אי אפשר להשאר ניטרלי ולהיות על הגדר. בכל מקרה, זה הלנו אתה או לצרינו.

כבר כתבתי על כך שהתרחיש האפוקליפטי הוא מגיפה, המסרים בתקשורת הם ״נגיפים תודעתיים״ וכל מה שאדם מחפש הוא החיסון שיהפוך אותו לחסין מאותם הנגיפים ויגלה לו את האמת. גילוי האמת זו המשמעות המילולית של אפוקליפסה. האדם הספקן מחפש את גאולת נפשו, התקשורת הממוסדת מבטיחה לו את הגאולה הזו על פי הנראטיב שלה אבל מרגע שלא ברור אם התקשורת הממוסדת משדרת את המסר הנכון, כל קונספירטור ממוצע מציע את הדרך שלו לגאולה, וכך העולם מתדרדר אל תוהו ובוהו שבו לא ברור איזה מסר מכיל זיק של אמת, ואם יש בכלל אמת.

בשלב זה, אני מקווה, שהבהרתי את האנלוגיה בין תקשורת ההמונים לבין דת. ועל כן יש לראות את התנועות הקונספירטיביות העכשוויות כסוג של כפירה בדת. לצורך כך יש להסתכל על המודל הנוצרי: בנצרות קיים ציווי למלא אחר הוראותיו של ממלא מקומו של ישו עלי אדמות, ה״ויקאר״ (Vicarius Christi), שהוא האפיפיור והאנשים שמינה תחתיו בהיררכיה הכנסייתית משום שסמכותם נאצלת עד לאלוהים עצמו, לשיטתם. הנצרות הממוסדת ממליצה לציית לבעלי ההשראה האלוהית, משום שהם אינם טועים, שכן אלוהים עצמו לא יכול לטעות. אלא שצייתנות היא תכונה נוצרית רצויה, אבל רק בערבון מוגבל. בבשורה של מתי, מסתייגים מכך ומתנים את הצייתנות בכך שהמנהיג אומר ועושה. ״לכן כל אשר יאמרו לכם שמרו ועשו, רק השמרו מעשות כמעשיהם כי אומרים הם ואינם עושים״. דהיינו, אם אתם פוגשים אדם שממליץ אך בעצמו נמנע מהמלצותיו, חשדו. כמובן, יש מקום לדון על כך, אך זה ההגיון שעמד מאחורי הדונאטיזם לדוגמה: שאין לסמוך על הסקרמנטים הדתיים שמבצעים אנשים שסטו מדרך הישר.

מאחר שדיברנו על שני סוגי קונספירציה מנוגדים, אדגים גם באמצעות שני סוגי קונספירציה מנוגדים: ההתנגדות לחיסונים והביביזם (או לחלופין: קיו-אנון).

קורונה: ההגיון הקונספירטיבי ה״מדעי״ אומר: כדי שהמצאה תקבל תוקף מדעי יש פרוצדורה שלמה שאמורה להתקיים, ללא קיצורי דרך. לכן, כל מה שלא עומד בקריטריון המחמיר הזה, לא מדעי. ולא יעזור כמה מדעי ינסו להפוך אותו. חיסון הקורונה לא הוכח באופן מדעי מוחלט כבטוח, ובאותה המידה שהוא הוכח כבטוח, הוא גם יכול להיות מוכח כלא בטוח. ומכאן: המדענים ממליצים אך נמנעים מהמלצותיהם משל היו חכמי הפרושים ואין לציית להם. לצורך העניין, מתנגדי החיסונים והמתמהמהים, הם אנטיקלריקלים ואנטינומיאניסטים, דהיינו לא סומכים על הסקרמנטים ה״דתיים״ שמבצעים אנשי הממסד הדתי, ובוחרים להפר באופן מודע את ציוויי הדת של ציות למנהיגים הדתיים, משום שהוא נוגד את ״צו האמונה״.

איך מתמודדים עם הכופרים? מה שקרה הוא תהליך אופייני להווסדה של דת. כשסימנו את הלא-מחוסנים, התהליך הגיע לשלב האינקוויזיטורי. הביורוקרטיה היא הארגון הכנסייתי של הדת, והמדיקליזציה היא הדוגמה שלה. ומה שקרה אז היה ועידת ניקאה שמגנה את הכופרים מהדרך האורתודוקסית. המחקרים שטענו שהחיסון לא בטוח הם אפוקריפה, כך שמה שעשו הוא קנוניזציה למחקרים המדעיים: מה שלא עולה בקנה אחד עם הקו הממסדי, הוא פסבדו-מדע. מי שלוקח את זה ברצינות הוא מכחיש מדע. זוהי דת המדע, אומרים הלא-מחוסנים, אבל המדע מטעם.

מבחינת הביביזם, אני חושב על זה עכשיו, וההגיון הזה מתקיים בדיוק במתנגדים לביביזם, כלומר המתנגדים לביביזם טוענים שהביביסטים מנסים להשתלט על המדינה ולהביא לאותו המצב שהביביסטים טוענים שהמדינה כבר נמצאת בו. האשמות בדיקטטורת האורתודוקסיה ובלגיטימציה להטרודוקסיה, אם נכנה כך את הכפירה, הוא מנת חלקה של החשיבה הקונספירטיבית וכאמור שני הצדדים לוקים בה.

הביביסטים טוענים שהשמאל שולט בכלי התקשורת, ומשתיק את המתנגדים אליו. הדרך היחידה להתמודד עם הדבר, אומרים הביביסטים, הוא להקים תקשורת אלטרנטיבית. תקשורת כזו תחסן את תודעתם ממסרים נגועים. כל מי שקולט את המסרים הנגועים, ובטח כל מי שמצדד בו, הוא כופר. גם אם הוא אורתודוקס, הוא כופר במוסר האמיתי. יש לערוך קנוניזציה של מסרים, על מנת לקבוע מי לנו ומי לצרינו, מי אומר ועושה ומי לא, על הסקרמנטים של מי יש לסמוך ועל הסקרמנטים שלי מי אין. במקרה הביביסטי, כמובן, על הסקרמנטים של מערכת המשפט כמובן שאין לסמוך.