Culture Agent

ב-2006 הוציאה הוצאת גורדון, את "האוניברסיטה הקטנה", ספרון של ידע טריוויה מהסוג שאי אפשר למצוא בגוגל. כלומר, כמובן שאפשרי למצוא אותו בגוגל אבל לא בניסוח הקליל, ההומוריסטי והערוך-בצורה-מדודה שהספר הציע, אחרי הכל ויקיפדיה היא לא ספר קריאה. וזה גם מה שהפך את הספר הזה להצלחה, היתרונות שלו והעובדה שכל שוחר טריוויה שרוצה לדעת ישכיל יותר אם יקרא אותו כך ולא בתפזורת באינטרנט. אלא שאז הספר היה מתורגם וגם פרי עבודתם של שלושה אנשים שהטריוויה היא המקצוע שלהם, אנשי הבלוג-מגזין "mental floss" שחיים את התחום והוציאו את הספר כבדרך אגב, כהרחבה למה שכבר מופיע בבלוג. אבל הוצאת גורדון ספרים לא שוקטת על שמריה ומוציאה את הספר השני ב"סדרה" (עד כמה שאפשר לקרוא לזה סדרה אם הספר הראשון בעצמו נלקח מסדרה של "מנטל פלוס" כאמור) – והפעם ספר דומה שעוסק במקום בכלל המדעים, מדעי הרוח ומדעי הטבע, רק במדע שימושי. מי שאמון הפעם על הספר הוא רן לוי, כותב ומרצה פופולרי בנושא המדע הפופולרי בארץ, סוג של מישהו שטריוויה הומוריסטית היא המקצוע שלו ויכול לתת מענה לספר הראשון המצוין. למרות שלדעתי הוא שם אותו בכיס הקטן, ואני לא יודע אם זה משהו מהותי בו או פשוט כי הוא נכתב במקור בעברית עבור קוראי עברית שמרגישים שמדברים אליהם בגובה העיניים עם אותם ניואנסים קטנים של הומור שלא עוברים טוב בתרגום ברוב המקרים, כי החדות של ההומור בטקסט מסורסת בשפה אחרת. "האוניברסיטה הקטנה של המדעים" היא ספר שבולעים, ואחר כך נשארים רעבים, והנה יתרון עיקרי שיש בספר על פני אינטרנט: האינטרנט הוא כמו חנות ממתקים עבור ילד תאב, שיימאס לו מהסוכר באיזה שהוא שלב, הספר הוא כמו קופסה שסבתא קנתה לילד, רק כדי שיטרוף ויתגרה מכך שהוא רוצה עוד. נהניתי מאוד.