Culture Agent

פולמוסים רבים נשמעו לאורך ההיסטוריה בשאלה מי המציא לפני מי את מה. בסוף המאה ה-17 כתבו במקביל ומבלי לדעת על קיומו זה של משנהו את החשבון הדיפרנציאלי. האחד היה הפיזיקאי האנגלי אייזק ניוטון, השני היה הפילוסוף הגרמני גוטפריד וילהלם לייבניץ. ההיסטוריה הכריעה והעניקה קדימות לעבודתו של ניוטון וחשבון זה רשום על שמו, בזמן שכתבים רבים מעידים על קדימותו של לייבניץ בגילוי/המצאת החשבון המהפכני שישנה את כל עולם המדע.

וכסיפורו של החשבון הדיפרנציאלי גם סיפורו של הטכנו.

ההיסטוריה קראה לז'אנר הטכנו על שם פועלם של חואן אטקינס, דריק מיי וקווין סונדרסון מדטרויט, בזמן שאולי שוב גרמני עשה זאת עוד קודם לכן. הגרמני הזה נקרא אנדרס טומאלה, ובשם הבמה שלו Talla 2XLC. בשנות התיכון שלו הוא התפרנס מלתקלט מוסיקה אלקטרונית שהושפעה מקראפטוורק. הופעה שלהם, על פי הצהרתו, הציתה אצלו את הרגש האלקטרוני. מאוחר יותר, הוא נקלט כמוכר בחנות תקליטים בפרנקפורט, ושם היתה הפעם הראשונה שהוא השתמש במושג "טכנו", כשם כולל לאגף בחנות שמרכז את המוסיקה הזו – דיסקו, אלקטרו, סינתפופ, גל-חדש ומוסיקה תעשייתית.

ב-1984 הוא הקים אירוע בשם Technoclub – ליין שהלך והתפתח למוסד, כיום בן 30 שנה ועדיין רץ, אבל אז צנוע, בתחילה במועדון קטן בשם No Name, עם מקום ל-350 איש, ובמשך השנים עם הצלחתו בחללים גדולים יותר של 600, 900 (במועדון ה- Omen) ובסופו של דבר 2000 – במועדון ה- Dorian Gray בנמל התעופה של פרנקפורט. זה היה הרגע שבו המועדון הזה הפך ללב ליבה של סצנה חדשה, סצנת המועדונים של פרנקפורט, סצנת הטכנו.

אלא שהגאונים מחברת התקליטים ZYX, לא חשבו אז על השם "טכנו". הם חשבו יותר על לשווק את פרנקפורט כמוסד מוסיקלי, בדיוק כפי שחשבו כמה שנים קודם לכן לשווק עוד סגנון כצליל גיאוגרפי – האיטלו דיסקו. ב-1987, לאחר הצלחת המצעדים (מקום 3 במצעד הגרמני, 10 שבועות בסך הכל בעשרת הגדולים) של OFF, הלהקה של שני הרזידנטים במועדון הדוריאן גריי, מיכאל מונצינג ולוקה אנצילוטי, הוציאה חברת התקליטים אוסף בשם "The New Sound Of Frankfurt" שתת-כותרתו "הדור הבא של הסינתפופ, התחלתו של עידן חדש במוסיקה".

כאן ראוי לציין שאוסף פרזנטציה דומה יצא רק שנה מאוחר יותר, ב-1988, בבריטניה, והפיץ את בשורת הטכנו – משמע, המשווקים החליטו למתג את המוסיקה הזו הרבה אחרי שבפרנקפורט התחילו לעשות את זה ולא ידעו איך.

ב-1988 הוציאה וירג'ין בבריטניה (תחת הלייבל 10 Records) אוסף בשם "Techno! The New Dance Sound Of Detroit" שכלל קטעים משלושת הלייבלים של "שלושת הגדולים" של הטכנו מדטרויט – KMS של קווין סונדרסון, Transmat של דריק מיי ו- Metroplex של חואן אטקינס. לאטקינס זכות הראשונים. שני האחרים, שגדלו ביחד איתו בשכונה, החלו את דרכם אצלו בלייבל שפתח לאחר הצלחת ההרכב שלו Cybotron. ב-1984 הוא הוציא קטע בשם Techno City, שכביכול טבע את המושג כשם המתאר צליל אלקטרו-פאנקי עם המון ווקודרים והיי-האטס. אטקינס ציין גם הוא את קראפטוורק כהשפעה, כמו גם את ילו מג'יק אורקסטרה, בעיקר בקטעים כגון Technopolis.

אוסף ה"טכנו", היה התשובה הדטרויטית לצליל ההאוס משיקגו, צליל אחר שקיבל פרזנטציה מחברת תקליטים גדולה שנה לפני כן על ידי יוניברסל (תחת הלייבל London), האוסף "The House Sound Of Chicago" מ-1986. ובגלל שלא רצו לקרוא לז'אנר החדש באותו השם של המוסיקה משיקגו, הרי שהיה צריך שם אחר. זהו כנראה מקור השם טכנו לז'אנר – שכאמור החל את דרכו במקביל בשוק אחר, גרמני.

הרומן של ZYX עם הסאונד של פרנקפורט ועם המוסיקה של Talla 2XLC בפרט, המשיך אחר כך למשך שנים. ZYX הפיצו את הלהיטים של Moskwa TV ושל Axodry, שתי הלהקות של Talla 2XLC שהיו חתומות בחברת התקליטים Westside. בעיקר הקטעים של Moskwa TV הפכו ללהיטים בינלאומיים. מאוחר יותר הקימו חברת בת שלמה שעסקה ב-EBM בשם "Techno Drome International" (שישבה באלבטל, הסן) והפיצה אוסף בשם "Welcome To The Technodrome" שרובו ככולו הפקות של Talla 2XLC.

ZYX הפיצה מאוחר יותר את החומרים של Music Research, מטריית הלייבלים של Talla 2XLC – ובמסגרת זו הפיצה גם מגהמיקסים של Technoclub, שהמפורסמים שבהם הם שני החלקים של Techno-Club – The Ultimate Techno Mix – החברות הללו ישבו בבאד-הומבורג, עוד פרבר של פרנקפורט.

לסיום, וללא כל קשר, ZYX גם הוציאו את הסינגלים של להקות הדגל של הלייבל הנוסף שטבע את הצליל של פרנקפורט, Clockwork Records – להקת CCCP ששניים מלהיטיה, "American Soviets" ו-"Orient Express" היו להיטי ענק בצרפת ובספרד (מקום ראשון ב-1987) וכן להקת Beat-A-Max. ומאוחר יותר גם אלבומים של הלייבל, כגון אוספי הקונספט של ריינר שטראובל מלהקת CCCP ובהם, "MacGyver – Er Kämpft Mit Allen Tricks", שגן, ריכז עיבודי "טכנו" לפסקול מקגיוור.