-
יונה נחשב כדמות ארכיטיפית למשיח. ביהדות למשיח בן יוסף באופן כללי, ובנצרות ספציפית לישו. ספר יונה מדבר על חזרה בתשובה, כוחה של התשובה. ספר יונה מדבר על בשורה לגויים, על זה שאפילו הגויים יכולים להיות חסידי ה׳ ולקבל על זה שכר. ספר יונה מדבר על קימה לתחיה אחרי שלושה ימים, במה שמקבל גם התייחסות בברית
-
יש שני סיפורי אגדה שמדברים על נקרופיליה במקורות היהודים והנוצרים, על פניו אין הבדל משמעותי ביניהם. אך בפועל יש. ראשית כל, מאחר שאישה היא אישה וסקס הוא סקס, ההבדל היחיד בין נקרופיליה לסקס רגיל הוא שכאן מדובר בסקס בין חי לחי וכאן מדובר בין חי לדומם. כאן נזכיר שבמחשבה העתיקה ישנן כמה רמות של קיום
-
סיפור נאה לכל מי שאוהב סיפורים שמשלבים קונספירציה, הומו-אירוטיקה ונצרות. משהו בסגנון ״צופן דה וינצ׳י״, אבל אמיתי לחלוטין. אני בונה קליימקס ואז מתפוצץ. מורטון סמית היה תלמיד בהרווארד דיוויניטי, הפקולטה למדעי הדתות של הארוורד. לצורך הדוקטורט שלו הוא נסע לישראל והשלים את הדוקטורט באוניברסיטה העברית, כשבזמן הזה הוא מבקר במנזר מר סבא שבמורדות נחל קדרון.
-
אחת הטעויות הנפוצות היא שהסיבה לאיסור על אכילת בשר וחלב היא סיבה בריאותית או מוסרית. כך הרמב״ם טוען, כך אפילו לפניו פילון האלכסנדרוני טען. אבל מסתבר שכל העניין הוא בסך הכל כדי להבדיל את היהדות מפולחן עבודת האלילים. בחפירות באוגרית נמצא כתוב,"טבח גדי בחלב אננח (שם נרדף לגדי) בחמאה". אכילה של זבחים היתה טקס פולחני
-
ואני רצוני שלא תהיו נטרדין. מי שאין לו אישה טרוד באשר לאדון איך ייטב בעיני האדון האיגרת הראשונה אל הקורנתיים פרק ז 32 פרק ז' באגרת אל הקורינתיים משמש צידוק בעיני הנוצרים לחיוב אנשי רוח להשאר רווקים ולאיסור על גירושין, בטענה שחיי אישות זה לחלשים והחזקים אמורים להיות פרושים מהבלי העולם הזה. ולא כך. מסתבר
-
אין שום הוכחות חוץ מקראיות לקיומו של עם בשם עמלק, ובטח לא להשמדתו. ובטח לא לצאצאים שנותרו משארית הפליטה וחיים עד היום כך שכל הרשעים בכל הדורות מיוחסים אליהם. המן מן הסתם לא היה עמלקי, כי לא היה עמלק. וגם אגג לא היה קיים. אז מיהו עמלק? נתחיל בסברה: עמלק שכתוב בתנ״ך כאילו הוא היה
-
פריחת החרוב הזכר מדיפה ריח המזכיר זרע אנוש, משום ששניהם מכילים פוליאמין זהה המכונה קדוורין (Cadaverine). מקור השם קדוורין הוא בריח האופייני לגוויות (Cadaver באנגלית פירושו גווייה), המתקבל מהתפרקות חומצות האמינו בתאים המתים. בפרחי החרוב, נוצר הקדוורין מפירוק של חומצת האמינו ליזין (Lysine). תכונה זו מהווה אדפטציה יעילה המושכת אליו מאביקים, הנמשכים לריח של גוויות.
-
בדברים ח׳ מפורטים שבעת המינים שנתברכה בהם הארץ – חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית שמן ודבש. ונשאלת השאלה מהו זית שמן ודבש? על המן כתוב בספר במדבר י"א שטעמו "כטעם לשד [1] השמן" אך בספר שמות ט"ז כתוב "וטעמו כצפיחת בדבש". התנ"ך או שלא סגור מה טעמו של המן, או לחלופין הוא מנסה לרמוז
-
בתחילת המאה העשרים רווחה בעולם המערבי תופעה תרבותית שנקראה "middlebrow culture", תרבות לציבור המשכיל. אם האינטלקטואלים הם גבוהי מצח, והבורים הם נמוכי מצח (ומן הסתם הכוונה לקופי אדם שקופסת המח שלהם קטנה מאוד), אז האיש הממוצע, הסקרן אבל זה שאין לו מספיק זמן או יכולת להתעניין בנושאים בצורה פנורמית, הוא הממוצע ביניהם. באותה התקופה אנשי
-
"לקחי ההיסטוריה" של ויל ואריאל דוראנט נכתב במקור בשנות השישים. מאז זרמו הרבה מים בירדן והעולם של אז לא נראה כמו העולם של היום. הרלוונטיות של הספר לשנות השישים גם ניכרת מפני שהוא נוקט יתר על המידה בגישה הפונקציונליסטית, ועל פיה כל דבר שקיים משרת מטרה כלשהיא בהתנהלות התקינה של החברה. גם אנומליות הן פונקציה,
by Negus of Pop
Culture Agent 