ואני רצוני שלא תהיו נטרדין. מי שאין לו אישה טרוד באשר לאדון איך ייטב בעיני האדון
האיגרת הראשונה אל הקורנתיים פרק ז 32
פרק ז' באגרת אל הקורינתיים משמש צידוק בעיני הנוצרים לחיוב אנשי רוח להשאר רווקים ולאיסור על גירושין, בטענה שחיי אישות זה לחלשים והחזקים אמורים להיות פרושים מהבלי העולם הזה.
ולא כך. מסתבר שפאולוס מתכוון לכך שבגלל שהגאולה קרובה גם ככה, ואנחנו נמצאים בתקופת ביניים בה כל מאוויינו אמורים להיות נתונים להכנה לקראת יום הדין, כל עיסוק בעניינים ארציים, כל עיסוק בשינוי הסטטוס החברתי, או בדברים שקשורים לחיצוניות עשוי להיות זמן אבוד. הרעיון הזה זהה לרעיון הפרושי של ביטול תורה. משהו בסגנון "יש לך זמן מוגבל להשתדל ולמנוע שואה אטומית ואתה מבזבז אותו על לארגן חתונה או להתארגן על החיים שלך מחדש כפרק ב'?"
פאולוס לא היה נגד נישואים וגירושין. אדרבה, רעיון האהבה שלו (פרק י"ג) מצדד בדבר שדומה יותר לקומונה פוליאמורית. כך גם הגנוסטיקנים הבינו את תורתו. הרעיון הוא שנישואים וגירושין הם בזבוז זמן ארצי.
ועוד בקשר להבנה הגנוסטית של פאולוס. בפרקים הראשונים של האגרת מתואר מצב בו חלק מהאנשים בקהילה הרגישו מרוממים כל כך מבחינה רוחנית שהם נמצאים מעל לחוק ופטורים ממצוות, משהו שמקביל בהגות הפרושית ל"בני עליה". פאולוס מתרה בהם: אתם משתמשים לא נכון במתנה שקיבלתם מרוח הקודש.
"הלא ידעתם כי היכל אלוהים אתם.. ואיש אשר ישחית את היכל אלוהים האלוהים ישחית אותו, כי היכל אלוהים קדוש ואתם היכלו", משמעו אין לכם שום יכולת לדעת שאתם אכן בני עליה, ולכן אתם מסתכנים בכך שכל מה שאתם חוטאים בו יפורש לכם כחטא. אתם צריכים להיות ענווים ולא גאוותנים, רעיון זהה לאתיקה הפרושית.
אתם צריכים להתמיד בקיום המצוות, כל עוד הן לא קשורות כאמור לסטטוס חברתי וחיצוניות כי דווקא המצוות האלה הן שיתקנו את העולם. שוב, רעיון "תיקון העולם", "עת לעשות לה' הפרו תורתך" ועוד, הם מוטיבים פרושיים.
פאולוס לא ביקש לשנות את היהדות, הוא רק ביקש להצהיר בכל עת ששעת ה-ש' הגיעה ואסור "לבטל תורה". קיום התורה הוא דווקא באמצעות ביטולה. כל הרעיונות האלה הגיעו מבית מדרשו של המיינסטרים היהודי והאנטינומיאניזם הזה קיים גם שם.
להשאיר תגובה