-
למרות שיש בתורה הרבה סימנים לכך שהיא קדומה, יש בה הרבה סימנים שהיא מאוחרת. בעוד הסימנים לכך שהיא קדומה, קשורים להיבטים לשוניים וסגנוניים על דרך הפילולוגיה, אם מסתכלים עליה דרך הפריזמה הרעיונית, הפילוסופית וההקשר ההיסטורי, מסתמן שהיא הרבה יותר מאוחרת. עד כדי התקופה ההלניסטית, ואף עמוק לתוך הכיבוש הרומי. נדמה כי מדובר, בשכבות על שכבות
-
שלמה קלמן רייף הוא פרופסור יליד סקוטלנד שכיהן כראש יחידת חקר הגניזה ע"ש טיילור-שכטר בספריית אוניברסיטת קיימברידג', אותה הקים ב-1974 וניהל עד 2006, אז יצא לגמלאות. מאז, הוא עבר לפעול גם בארץ ומשמש פרופ׳ לחקר הגניזה באוניברסיטאות חיפה ותל אביב. בימים אלה רואה אור ספרו שיצא במקור בשנת 2000, וכעת מתורגם לעברית, ״הגניזה מקהיר –
-
בתל ערד נמצאו לאחרונה שרידי לבונה וקנביס שהיו כנראה חלק מהקטורת שהוקטרה במקום, על מנת למסטל את השוהים במקדש ולתת להם הרגשה של התעלות. הן הלבונה והן הקנביס מאלחשים ומרפים. לא צריך להרחיב לגבי הקנביס שהשפעותיו ידועות. בלבונה היו משתמשים, כפי שכתוב במסכת סנהדרין מ״ג, כדי ״להטריף את דעתו״ של הנדון למיתה על מנת להקל
-
כשמנסים להסביר תופעות דתיות בכלים אנתרופולוגיים בד״כ רוב ההסברים הם וריאציות או הכלאות של הרעיונות דלהלן: ויקטור טרנר – התפילה כחווית סף השוברת היררכיות מירצ׳ה אליאדה – התפילה כיוצרת חלל מקודש במרחב ובזמן רודולף אוטו – התפילה כתרגול המאפשר מפגש בלתי אמצעי עם הקדושה אמיל דירקהיים – התפילה כאימוץ נורמות חברתיות והפנמה שלהם גי סטרומזה
-
ברומא רק לעשירים היו וילות שבהן היה מתוקן ״טריקליניום״ ובו ספות או סוג של פופים שאפשר להמרח עליהם ולרכון שמאלה. לעבדים היה אסור לסעוד ביחד עם בני החורין (ועבדים כמובן שלא חיו בבתים מסודרים עם טרקלין כך שגם אם רצו לא יכלו), ולכן סעודה ב״טרקלין״ אצל חז״ל נחשבה באופן סמלי מנהג בני חורין. באופן כללי
-
החברה הרומאית התנהלה כך שמי שאחד מאבות משפחתו היו סנאטורים היה ״נוביליטאס״. אם אבות המשפחה היו מצטרפים חדשים לשורות הסנאטורים הם נחשבו ״נובוס הומו״, והיו פחותים מהנוביליטאס הותיקים יותר, כי ככל שיותר אבות היו ויותר זמן שהאבות האלה היו, זה יותר נחשב. לכן בתחילת הרפובליקה הם החשיבו יותר את הפטריקים, שפירושם מילולי ״האבות״ ולפי המסורת
-
הטענה שקיים קשר בין היהדות לדתות של העממים ההודו-אירופיים או לפחות הדת ההודית אינה חדשה ולמעשה כבר בשלב מוקדם היו שטענו שקיים קשר אמיתי בין ״אברהם״ לבין ״ברהמין״. אברהם מלמד בספרו ״טבחות ורקחות״ טוען שאפילו בתקופה ההלניסטית. הוא נותן את הקרדיט לקליארכוס איש סולי (Clearchus of Soli) שקישר לטענתו גם בין השם של היהודים ביוונית
-
מיהו בכור יעקב האמיתי, והאם יוכר ככזה באחרית הימים? למה חמור, נחש ואריה מופיעים בשלל סיפורים תנ״כיים. ומה האטריבוטים האלה מנסים לומר? ב״צוואת השבטים״, יש מסורת אחרת על הדודאים. בבראשית ל׳ המקרה מתואר כך שראובן הביא את הדודאים לאמו לאחר שמצא, ואז רחל חשקה בהם והציעה עסקה בתמורה לדודאים. לאה נזפה ברחל ״המעט קחתך את
-
הרהורים בדבר כרונולוגיית ״השנים החסרות״, ונסיון לפשר בין הסתירות המקראיות על אודות הממלכה הפרסית שלפי מה שאני מניח כאן נובעות בגלל המחלוקת הפנים-יהודית בדבר תחילתה של תקופת שעבוד המלכויות – האם בזמן הכיבוש הרומאי, או רק עם חורבן הבית. רעיון שעלה לי בעקבות חווית הקריאה בספר ״מדרשי גאולה״. אני כבר שנים מתקמצן לקנות את הספר
-
טענה: קיים דמיון מטריד בין החשיבה הרומית המסורתית לחשיבה היהודית המסורתית שגובשה, מסתבר, בימים בהם רומא שלטה ביהודה. אני מוצא דמיון בין המיתוסים המכוננים של רומא לבין המיתוסים המכוננים של עם ישראל, בין איך שהיהדות רואה את מוסד המשפחה והחשיבות של פריה ורביה לבין שאיך שהחברה הרומית ראתה, בין מוסד הפונטיפקס מקסימוס לכהונה הגדולה, בין
by Negus of Pop
Culture Agent 