-
הנזירות בנצרות של העת העתיקה המאוחרת החלה לפי הטענה כסוג של פיצוי. אחרי שהנצרות הפכה חוקית אנשים כבר לא יכלו להיות מרטירים ובכך לחקות את ישו, כי לא רדפו אותם, אז הם חיפשו אתגרים חדשים שיאפשרו להם לחיות חיי סבל ולזכך את נפשותיהם. חלק מהם הפכו לנזירים ברמות קיצוניות שונות. בנצרות המזרחית לדוגמה היו כאלה
-
האנקדוטה שפרופ׳ קידר מעלה בסרטון הזה פותחת לי פתח להסביר את התנ״ך בצורה טובה יותר אם מתייחסים למוסדות חברתיים שהיו מקובלים בחברה השמית הנוודית מימים ימימה. מקובלנו שהאבות חיו באורח חיים נוודי שנשתמר מאוחר יותר בקרב השכנים של עם ישראל, כגון בני ישמעאל, עשו וקטורה. ולכן אין לראות את עם ישראל תלוש ממה שהיה מקובל
-
מסתבר שהסגידה לסוסים בקרב החברות השמאניות הקדומות הגיעה משום שהסוסים מחרבנים הרבה, ויש פטריות שנטפלות לגללים שלהם כדי להתרבות. הפטריות הללו נקראות ״קופרופיליות״ משום שהן מחכות כשהפונדקאים שלהם יפרישו אותם בצואה (שהופכת לדשן) וכך יפיצו את הנבגים שלהן. הפטריות נקראות Panaeolus, חלק מהן מכילות אלקלואידים פסיכואקטיביים כגון פסילוסיבין. לפני שמדבר סהרה התמדבר באלף השמיני לפנה״ס,
-
ספרו החדש של מריו ליביו נקרא ״גלילאו ומכחישי המדע״ והוא אכן לא סתם עוד ביוגרפיה על גלילאו גליליי, מי שנרדף על ידי הכנסיה בשל קביעתו המדעית שכדור הארץ לא נמצא במרכז היקום. הוא נקרא ״מכחישי המדע״ כדי להבליט את ההיסטוריה של הממסד הדתי כמכחיש האמת, בדיוק כפי שהמשיך להכחיש את האמת גם כששמו של גלילאו
-
במלחמה של שאול בעמלקים נאמר ששאול פנה אל הקינים שישבו ״בתוך העמלקי״ והזהיר אותם שיסורו וירדו מהם פן ייספו. מלחמה שכזו היתה גם בשמות בפרק י״ט ומיד אחר כך רואים את יתרו מבקש להצטרף לישראל בהר סיני. השאלה היא לא בהכרח מה הקשר בין יתרו להר סיני, אלא מה הקשר הרחב יותר של עמלק למתן
-
תיאורי המשיח ומלחמתו באחרית הימים מלאים במשחקי מילים על נ.ע.ר. מה שהמשיח יעשה לאויבים הוא נ.ע.ר, האידיליה שתבוא אחר כך היא נ.ע.ר, המשיח עצמו הוא נ.ע.ר שעושה נ.ע.ר ל-נ.ע.ר. ירמיהו מתנבא (נ״א) שה׳ ינפץ לבבל ״זקן ונער״, ויותיר את אויביה ״נוערים כגורי אריות״. אותם גורי אריות הם אלה שירבצו ביחד עם עגל ומריא, כשנער נוהג
-
חנינא בן אחי ר' יהושע אזל להדיה כפר נחום, ועבדון ליה מינאי מלה, ועלון יתיה רכיב חמרא בשבתא. אזל לגביה יהושע חביביה, ויהב עלוי משח ואיתסי. אמר לו: כיון דאיתער בך חמרא דההוא רשיעא, לית את יכיל שרי בארעא דישראל. נחת ליה מן תמן לבבל, ודמך תמן בשלמיה. קהלת רבה א׳ ח' ד׳ בקהלת רבה
-
ברחבי התלמוד פזורים מעשיות על תלמידי חכמים שהיה להם תחביב, ללכת ולהתקיל תינוקות של בין רבן ולראות מה הם למדו באותו יום בבית המדרש, או אם הם יודעים להשלים התחלות של פסוקים. אצלנו בבית הכנסת היו קוראים לזה ״מחלק הסוכריות״. אצלם הם בדרך כלל עשו את זה כדי לפתור לעצמם התלבטויות וללכת לפי המזל, אם
-
הטענות על הקשר האפריקאי של מצרים העתיקה שנויות במחלוקת ומוגדרות לעיתים כ״פסבדו-היסטוריה״, כסילוף והטיה מכוונים של עובדות בשל שיקולים פוליטיים, שנועדו לחזק את ההשערה שהתרבות האנושית מקורה באפריקה. כמה מהשמות הבולטים ביותר, כגון Ivan Van Sertima שכתב את הספר ״Egypt: Child of Africa״, או יוסף בן יוחנן (ד״ר בן) מוקעים בתור כותבים כאלה. וגם לי
-
לאטימולוגיה של המילה ״נרתיק״ באופן מפתיע יש קשר ישיר לאיבר המין הנשי. מסתבר שכשפרומתאוס גנב את האש מהאלים הוא הניח אותה בתוך ״נרתקס״ narthex. פולחן האש קשור לשאלת החיים לאחר המוות, אלה מבין הקדמונים שקברו את מתיהם, עשו זאת כדי להשיב את המתים אל בטן האדמה. בטן האדמה נחשבה בעבורם כרחם, על ידי קבורה מחזירים
by Negus of Pop
Culture Agent 