-
לא יודע איך לתאר את זה במילים אבל הקטע המצורף של ג׳יג׳י ד׳אגוסטינו הוא אחת מהפסגות המוסיקליות שהיו לי בכל הקריירה הארוכה של ההאזנה שלי. אעשה מאמץ להסביר את זה, אבל כמו שאתם יודעים תחושות קשה להעביר במילים. אני חושב שמה שעשו כאן הוא מניפולציה משוכללת שפשוט "עובדת עלי" ומטרגרת אותי, ומזכירה לי מה אני
-
סיפור פסל מיכה ויהונתן בן גרשום (שופטים י"ז–י"ח) הוא אחד הקטעים הטעונים ביותר בתנ״ך מבחינת הרקע הפולמוסי שלו. במבט רחב, מטרת הסיפור היא להתפלמס עם הפולחן הדני בצפון, אשר נתפס בעיני מחברי המקרא המאוחרים כפולחן פסול שמוצאו בסטייה קדומה. במוקד הסיפור עומד הלוי יהונתן בן גרשום, שנחשף כנכדו של משה, ובכך הופך דמותו לסמל של
-
ספרו של פרופ׳ יונתן אדלר מאונ׳ אריאל ״Between Yahwism and Judaism״ זמין להורדה לחודשים הקרובים באתר הוצאת אוניברסיטת קיימברידג׳ וכדי לקדם את הספר עוד שני ראיונות יוטיוב עם פרופ׳ אדלר. הראיון הראשון הוא כדי להשלים טרילוגיה, אחרי ההתארחויות הקודמות בפודקאסטים MythVision Podcast ו- History Valley, עכשיו גם ב- Gnostic Informant. השני הוא בערוץ האנגלי של
-
ישנם מספר פסבדו-אפיגרפים מהתנ"ך הקשורים לשמו של עזרא, עם זאת, לא אחת המיוחסת לנחמיה. האמנם? אם מניחים, כפי שעושה התלמוד בסנהדרין ל״ח עמ׳ א׳, שנחמיה הוא אותו אדם כמו זרובבל, אז דווקא ישנה פסבדו-אפיגרפיה תחת שמו – כמו ספר זרובבל, שבו המשיח נקרא "נחמיה בן חושיאל". זרובבל מתואר גם בספרים אפוקריפיים אחרים של עזרא, ואם
-
במהלך ההיסטוריה של המזרח הקדום, התפתחו חברות שונות באזורים גאוגרפיים מגוונים, שבהם אקלים מגוון, אלה שחיים באיזורים פוריים בעלי חורש טבעי, ואלה שחיים במרחבים יבשים וצחיחים. החברות המדבריות, בשונה מהחברות בארץ הנושבת, פיתחו אורח חיים שתאם את התנאים הקשוחים: מחסור במים, טמפרטורות קיצוניות, קרקעות דלות, והעדר חורש טבעי. מתוך מציאות זו נגזרו גם גבולותיו של
-
האימפריאליזם היה חלק מהדת האשורית, ובכך אשור היתה בעצם המדינה הראשונה שהפכה את ההתפשטות הטריטוריאלית למצווה מפורשת של אלוהיה. בשונה ממצרים, לדוגמה, שאמנם כבשה טריטוריות, והכיבושים הוצדקו דתית – זו לא היתה מצווה, ומצרים גם לא ניסתה להטמיע את אלוהיה בארצות הנכבשות. המלך אמנם היה זה ששמר על שיווי המשקל הקוסמי, אבל שיווי המשקל הזה
-
בשאלה האם יש לראות את המקרא כמקור היסטורי מהימן יש שתי גישות דומיננטיות שמרבים לתאר אותן כ״מקסימליסטית״ ו״מינימליסטית״. שתיהן מתמודדות עם אותן שאלות כמו לדוגמה מדוע המקרא כולל סתירות לממצאים הארכיאולוגיים, מה היו ההטיות של כותבי המקרא, מה הרקע ההיסטורי שבו הוא נכתב ומתי. אלה המקדימים את כתיבת המקרא יטענו שהמקרא הוא עיבוד של גרעין
-
פרופ' יונתן אדלר מהחוג ללימודי א"י וארכיאולוגיה אוניברסיטת אריאל, צפוי להוציא ממש בקרוב, בשבועות הקרובים, את ספרו השני בהוצאת הספרים של אוניברסיטת קיימברידג', ובשבועיים הראשונים לצאתו הוא יהיה זמין להורדה חינמית כספר אלקטרוני. לרגל צאת הספר הוא התארח גם בערוץ MythVision Podcast וגם בערוץ History Valley, שניהם ערוצים שקרובים ברוחם לאתר זה. שזה נפלא, וגם
-
הוא לא. או יותר נכון הוא כן, אבל רק משלב מאוחר. ובעצם אם לא הוא, האם גם כל האלים האחרים לא בשמים? או אולי כן? בואו נעשה מעט סדר. ראשית, מדוע אנו מחשיבים את אבי האלים כמי שנמצא בשמיים? הסיבה לכך היא כי אשתו נמצאת באדמה ( = אמא אדמה), וכל מה שעשוי להתפרש כיחסי
-
בספרי המקרא המאוחרים יש כעס עצום על אדום, על כך שהשתתפה בחורבן ירושלים – רבים נוטים לחשוב שמדובר בשמחה לאידה של ישראל בזמן גלות בבל, שהרי כתוב בפרק ״על נהרות בבל״ (תהלים קל״ז) ״זכור ה׳ לבני אדום את יום ירושלם, האמרים ערו ערו עד היסוד בה״. האמנם? יש לפחות 2 אירועים קודמים שקרו בהיסטוריה של
by Negus of Pop
Culture Agent 