-
פייסבוק הוא מקור האהבה. פייסבוק מוכיח שבנים אוהבים יותר בנות שנראות טוב או שהן שנונות. ואם הן שני הדברים ביחד אז זה בכלל שיא האהבה – יש לבן אינטרס כפול להשאר "מיודד" עם הבת שלו, שהופכת אטרקטיבית יותר ויותר. הדבר נכון גם עבור בנות ביחסים שלהן עם הבנים, אלה יחסים דו צדדיים. אני כותב בלשון
-
הנראטיב המשיחי עצמו בנוי בתבנית של דיאלקטיקה הגלניאנית. ראשית, עם נסיקתו של המשיח – תזה. שנית, עם רדיפתו – אנטיתזה. ושלישית, באורח פלא, עם הכרתו על ידי רודפיו והמלכתו – סינתזה. יש כאן סובלציה מפני שביחד עם זה שהמשיח כביכול סובל על ידי הרדיפה אותו, האמונה בו ובצדקת דרכו רק מתחזקת. דווקא בשיא הרדיפה, היא
-
הפודקסט השני של פודיומיקס, סדרת הפודקאסטים הממוקססים של חברי קהילת "ישראל אנדרגראונד" עלה לאוויר. והפעם: יאיר עציוני, הלא הוא "וורמונט", שמגיש כמעט 70 דק' של טכנו והאוס מקפיצים ומנענעי ישבנים. בפורום עצמו ניתן לקבל הפניה אל הסט + ראיון עם וורמונט. למרות שנראה שאם נעשה קופי-פייסט זה יהיה יעיל באותה המידה. אז קבלו, לפחות את
-
הרובוט המרקד הזה מופעל על ידי הודעת טקסט, והוא אחד משש יצירות/המצאות שמוצגות בתערוכה בשם Decode: Digital Design Sensations במוזיאון V&A ויקטוריה ואלברט בלונדון שהוא המילה האחרונה בעיצוב. שש היצירות זכו בתחרות שארגנה נוקיה ובמסגרתה על אמנים-ממציאים הוטלה המשימה ליצור אמנות בעזרת המכשיר N900. היצירה הספציפית הזאת של הרובוט, מופעלת כאמור באמצעות SMS, אחרות השתמשו
-
"עליזה בארץ הפלאות" הוא העיבוד הקולנועי הראשון אי פעם שיצא לספרו של לואיס קרול. במקור הופיע ב-1903, שמונה שנים בלבד מאז הולדת הקולנוע ו-37 שנים אחרי שהספר המקורי הופיע. הסרט ארך 12 דקות ו-8 מתוכם שרדו, ועכשיו מופיעים ברשת. מדובר בסרט הארוך ביותר שהופק עד לאותה תקופה באנגליה. הסרט נעשה בלואו באדג'ט היסטרי, השחקנים בחלקם
-
לאחרונה (בשנה האחרונה) יוצא לי לשמוע הרבה מוסיקה שהעיסוקים העיקריים שלה הם חזרה לשורשי הפאגאניזם והילולת המלחמה. אני לא יודע איך להסביר את המשיכה לאותה מוסיקה דכאונית כאשר אני כעצמי בן אדם מאוד חיובי ושמח ובטח שלא מעודד אלימות ומלחמות, אבל יש משהו כל כך מיסטי ומהפנט באותן יצירות שקשה להתנתק מהן. כנראה שהכל התחיל
-
השיר "תותים" של אתניקס מדבר על מלחמת המינים. ליתר דיוק, על כמה שהיא מיותרת, ועל כמה שעדיף במקום ללחום פשוט לקנות תותים. רומנטיקה במקום עוד מכונות של מלחמה שסתם מכאיבות והורסות, אהבה ולא מלחמה. כל אדם שמשחק את המשחק הזה, מייחל לכך. שהפרטנר שלו יקנה לו תותים במקום שיירה עליך פגזים ויצריך אותו להכנס לבונקר
-
זחיחות הדעת היא הפרקסיס האנושי. מי שמגיע אל המוזה הזאת שהופכת את ההבנה שלו לחדה ונקיה, חווה אורגזמה שכלית. הוא כמו מגיע לאיזה שיא מסוים ומסתכל על הכל מלמעלה, ולא רוצה לרדת. כל מה שהוא ילמד באותו הרגע ייקלט אצלו בבהירות, מיותר מבחינתו להפסיק את זה, כי מי יודע מתי המוזה הזאת תחזור. ביחד עם
-
בהיותה דואליסטית, מגילת אסתר היא זורואסטרית מעיקרה, ולא בהכרח יהודית. היא דוגלת במלחמת שמד ברע, בין אם פיזית או רוחנית. זהו ספר פסימיסטי, ולו מפני שהוא מפריד בין הטוב לרע באופן מוחלט, שאם לא היה כן – מדוע יש להשמיד את הרשעים? מדוע לא להשיב אותם אל דרך הישר? אלוהים עצמו אומר "אם אחפץ במות
-
עלילת הסרט אווטאר מכילה לדעתי מסרים גנוסטיים (ניחשתם?), ואני רק צריך לראות את הסרט הזה עוד כמה פעמים על מנת לנתח אותה שתי וערב. מה שאני כן יכול לומר על פי צפיה אחת היא, שתחושת האופוריה שליוותה אותי כשהסרט נגמר תלויה בין השאר בפרשנות המיסטית שהיתה לי בשרוול באופן כללי לסיפורים עם סוף טוב, ובעיקר
by Negus of Pop
Culture Agent 