כש-951 שלחו לי מייל ועניתי להם מיד בתשובה מינימליסטית, הם שאלו אותי אם זאת הודעה אוטומטית או שאני איתם. עניתי להם שאני תמיד איתם, הייתי איתם ואני עדיין. תמיד איתם, כי אני חושב שהם נמצאים ברמה אחת מעל לכל הפּישרים האחרים שעושים מוסיקה מגניבה – באלבומים הקודמים שלהם, וגם באלבום החדש שיוצא כעת, "בטונאז'". אני חושב שהם ראויים לכל פרגון וזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות כאן. אגב, יש להם גם אמירה פוליטית. אם כי לא לגמרי ברורה. על פניו מדובר באנרכיסטים בסגנון סורבון 1968, עם השקפות אסתטיות תואמות של DIY. (הם אוהבים גרפיטי ואמנות אלטרנטיבית). אני רק תוהה מה פשר שיר ההלל לג'ונתן פולארד, והקריאה להתפכח מאשליית פלסטין. אני מניח שזה או ציניות, או שלא השכלתי להבין את כוונת המשוררים. העובדה היא שהרבה מהטקסטים שלהם נשמעים כמו כתבי חידה שאני לא מסוגל להבין. הדבר היחיד שאני מסיק הוא משהו שדומה למסר שסוגר את האלבום שלהם – "אנחנו רוצים לראות את העולם נקי ממסרים, בלי כוונות, כדי שנוכל להנות מהמציאות כפי שהיא". כלומר, אין משמעות גדולה לטקסטים שלהם. אז לא הבנתי מה הם ניסו בדיוק לומר (חוץ מזה שאהבה ואכפתיות עוזרות לעצמנו), אבל אני חושב שהמוסיקה שלהם מדברת בעד עצמה. MTV שמה עליהם עין כי הם ברמה של MTV (להוכחה: 9 קליפים מצורפים בדיסק, לצפיה במחשב). את אחד מהם, "ג'מאעה" (שהוא במקרה גם פסגת האלבום), תוכלו לראות כאן. אגב, חבל מאוד שאין להם אתר אינטרנט שאוכל להפנות אליו, אפילו לא במייספייס וגם העמוד של נענע דיסק לא כותב עליהם כלום. אפילו לחנות דיגיטלית לא אוכל להפנות ולשלוח אתכם לקנות אותו (גם imusic שמפיצים כביכול את נענע דיסק, לא מכיר אותם). מצד שני כמו שאני מכיר אותם בטח הם לא מתכוונים למכור את האלבום שלהם בדרכים המסורתיות, אלא להתחכם ולמכור אותו כמו שהם רגילים – מיד ליד, ברחוב. הם טוענים שהם מכרו כבר 15,000 אלבומים כאלה.
by Negus of Pop
Culture Agent 
להשאיר תגובה