Culture Agent

פייסבוק הוא מקור האהבה. פייסבוק מוכיח שבנים אוהבים יותר בנות שנראות טוב או שהן שנונות. ואם הן שני הדברים ביחד אז זה בכלל שיא האהבה – יש לבן אינטרס כפול להשאר "מיודד" עם הבת שלו, שהופכת אטרקטיבית יותר ויותר. הדבר נכון גם עבור בנות ביחסים שלהן עם הבנים, אלה יחסים דו צדדיים. אני כותב בלשון זכר מטעמי נוחות, ובעצם גם מטעמים של פרובוקציה. להציג את החברות בפייסבוק כאהבה זה מכה גלים, אולי דווקא בגלל שאנחנו תופסים את האהבה באופן אחר לגמרי ממה שהוא נתפס בפייסבוק, או שמא ממה שהוא היה אמור להיות.

מושג החברות בפייסבוק הוא שונה. בפייסבוק כשאתה חבר, אתה הופך לחלק ממי שהוסיף אותך. אתה מודע למה שהוא עושה והוא מודע למה שאתה עושה. פייסבוק הוא פוליגמיה, בנות מוסיפות בנים כדי להתאחד איתם. אם מישהי הוסיפה אותך היא אוהבת אותך, אם היא הסירה אותך היא כבר לא. אלה שמשקיעות זמן בלסנן ולהסיר בנים הן הפכפכות, הן חשדניות, חשוב להן לשמור את האהבה שלהן לעצמן – או ל"חברים" שלהן במובן המסורתי של המילה חברים, אנשי שלומן. אלה ש"זורמות" ומוסיפות כל דבר שזז, או כל דבר שמציע להן חברות, אוהבות את כולם כמו ישו. אלה למעשה האידאל.

הקריטריונים לחברות בפייסבוק הם המראה – תמונת הפרופיל או התמונות האחרות שהאנשים היפים מעלים וכיף להביט בהן, השנינות – כמה שטויות כל אחד כותב וכמה כיף או לא לקרוא אותן, והסובלנות של כל אחד לפרטנר שלו – אם הוא מציף את הפרופיל שלו בזבל, לא משתלם להיות חבר שלו, או שמא למרות שהוא מציף את הפרופיל שלו בזבל "משתלם" עדיין להיות חבר שלו. או שמא זה לא שמשתלם ומדובר כאן ברווח או בהפסד, אם אתה עדיין חבר של מי שלא מצדיק את החברות, אתה פשוט אוהב אותו וזה הרווח שלך. או ההפסד שיוצא ברווח. מכאן: אם מישהי נראית לא טוב, או שמא אם היא כותבת בפרופיל שלה שטויות ודברים שטחיים שאינם מגרים את האינטלקט שלך, היא לא מצדיקה את החברות שלך איתה. אתה כבר לא "אוהב" אותה. גם כאן ההפך הוא הנכון, אם היא מוסיפה אותך ביוזמתה, אז היא אוהבת אותך. והיא תבחר אם להמשיך או לא.

פייסבוק נועד כדי שאנשים יאהבו אחד את השני. לאהוב בצורה אקטיבית זה לא דבר שאמורים להתבייש בו. לאהוב זו מתנה, אנחנו מנצלים את הבנות שלנו, כביכול, כשאנחנו מוסיפים אותן. והן נופלות לפנינו כפרי בשל, כשהן נותנות לנו את האפשרות להוסיף אותן. ועוד יותר מזה, כשהן מאשרות. אנחנו מתעללים בהן והן אומרות לנו תודה, וליתר דיוק: פייסבוק זה משחק קבוצתי של אדונים ושפחות. זו סימולציה של סאדו מאזו, כשאתה מוסיף מישהי אתה אוהב אותה אבל אתה "מתעלל" בה. והיא מקבלת את הסבל הזה בהבנה.