-
"עם המשיח נצלבתי ואין עוד אנכי החי, כי אם המשיח הוא חי בקרבי. והחיים אשר אני חי עתה בבשר, אחיה באמונת בן האלוהים, אשר אהבני וייתן את נפשו בעדי" (הברית החדשה, האיגרת אל הגלאטיים, ב, 20) תומר פרסיקו כתב על דת ומוסר בטרנסהומניזם וטען שהטרנסהומניזם שוגה בכך שהוא מתמקד בהעצמת העצמי במקום באיון העצמי. נקודת
-

לצורך כתיבת הביוגרפיה של אטילה ההוני שכתב "ג'ון מאן" (הספר יצא לאחרונה בהוצאת דביר), לא היו די מקורות שעליהם יוכל לבסס סיפור מקיף על ההונים ואטילה, אז במקום זה הוא השקיע במעטפת: חלק שני וקצר שמתאר באופן סיפורי את תמצית המקור היחיד על אטילה (מקור רומאי לא אובייקטיבי. מאן מנסה להפוך אותה כמה שיותר כן),
-
נראה לגמרי ריאליסטי. המטוס קטן פי 14 מהדבר האמיתי, יש לו מוטת כנפיים של 6 מ' והוא שוקל כ-70 ק"ג. רוצים לקנות כזה? רק 3000 דולר לצעצוע. כתבה בדיילי מייל.
-

ספרו של מרטין גילברט, "באוהלי ישמעאל" (כנס הפקות, בתרגומה של לבנה זמיר), עוסק בתולדות היהודים בארצות האיסלם ב-1400+ השנים האחרונות, למרות שכמעט שני שליש ממנו עוסקים בהיסטוריה הקרובה שהתרחשה על רקע עליית הציונות, מלחמות ישראל ו"בעיית הפליטים" מהצד היהודי שלה – גירוש היהודים מארצות ערב תוך השארת רכושם ומורשתם מאחוריהם, ומאבקם לשימורה ולהנצחתה בארץ. ההיסטוריה
-
Project 1794 היה פרוייקט סודי של צבא ארה"ב בראשית המלחמה הקרה (1952), בה הופקד בידי חברה קנדית לבנות חללית בצורת דיסק שיודעת להמריא ולנחות באופן אנכי ולהגיע למהירות טיסה של 4 מאך. נבנו כמה אבות טיפוס אבל בטיסות הניסוי שנערכו לאורך השנים, הביצועים שלהם היו נמוכים, ועוד כל מיני פשלות שגרמו לפרוייקט להתבטל לבסוף ב-1961.
-

אווליה צ'לבי הוא נוסע טורקי-עותומני סופי שסיכם את מסעיו ב-10 כרכים של ספר בשם "Seyâhatnâme", "ספר המסעות". הספרים שלו מהווים מקור לחיי היום-יום שבאימפריה העותומנית בתקופתו. בספר השישי הוא מספר את חוויותיו ממלחמה שערכה האימפריה עם הצבא האוסטרי בהונגריה. בציטוט שלהלן, שמופיע בו, הוא מתאר איך חמק מזירת הקרב לעשות את צרכיו, אבל אז נאלץ
-

קריאה סקרנית בספר "אטילה ההוני" של ג'ון מאן חשפה אותי לתופעה המופלאה של הארכת הגולגלות. נקודת המוצא של חלק נכבד מהספר הוא שלא ברור מה מוצא ההונים, משערים שמוצאם הוא ממונגוליה בשל כל מיני אנקדוטות שאחת מהן הוא מנהג הארכת הראשים, שכנראה הם למדו בערבות מרכז אסיה והביאו אותו לאירופה. המנהג הזה של הארכה מלאכותית
-

כשהרב בני לאו כתב את ספרו "ירמיהו" הוא עשה את זה לכאורה כדי להנגיש את מגילת הנבואות התנ"כית הזו שלרוב הישראלים בימינו שדוברי עברית עכשווית נראית סתומה. אבל בסאב-טקסט הוא עשה את זה כדי לדון דרך עיסוק בספר תנכ"י בסוגיה אקטואלית מאוד, הנוגעת בשאלת קיומה של מדינת ישראל בעוד חמישים או כמה שנים, לאור המדיניות


