תגית: פילוסופיה
-
אריסטו היה בעצם יהודי
הידע הוא הון, ויש לנהוג בו ככזה, בקפיטליזם וברכושנות – בכך דוגל המונותאיזם. האדם היודע את בוראו הוא אדם העובד אותו, הבורא מעוניין בידיעתו ובעבודתו. הוא מעוניין בהדמותו של האדם אליו, ובידיעה השלמה של אותו האדם. האדם גם מצדו מעוניין להשתלם ולהשתוות לבורא. השתוות היא תיקון, ושלמות היא אלוהות. אבל כאן נכנסת השאלה: איזה תחום…
-
Here’s my key
סיפורו של האינסוף מרתק לפחות כמו המספר עצמו, וככלל ההיסטוריה מרתקת בערך כמו הדבר שהיא מתעדת. כך גם במתמטיקה, אלא שכאן יש בעיה. סיפורים על ההיסטוריה של המתמטיקה אחרי הכל אינם מתמטיקה, מלבד זה שהם נפלאים הם לא מעבירים את היופי של המתמטיקה כפי שהוא עובר דרך המספרים. כך טוען לפחות חיים שפירא, בספרו "אינסוף…
-
המרחב כחומת אש
שני אנשים שנמצאים באותו החדר מסוגלים לתקשר ביניהם. אם הם נמצאים קרוב אחד לשני, הם מסוגלים לתקשר ביתר בהירות. אם הם נמצאים קרובים אבל קיר חוצץ ביניהם, הם מתקשים לתקשר (ולעיתים לא מצליחים כי הקיר אוטם). אם הם נמצאים באותו החדר, אך רחוק אחד מהשני, התקשורת תהיה לקויה. אם הם נמצאים רחוק מדי במרחב הפתוח…
-
לכתוב את מה שאי אפשר
מדעי הרוח הם תחום בעייתי, משום שלרוב אפשר לדבר רק "עליהם" ולא "אותם". הם עוסקים בתחומים מופשטים מדי ותלויי חוויה, אם רוצים לדבר "אותם" חייבים להכנס להגדרות קשות מדי (שברובן הן בכלל היפותזות) שגם הן ברובן יובנו רק לאנשים שנמצאים בסוד העניינים. לפני שניגשים אליהם חייבים לערוך הקדמה ארוכה שתקל לקרוא בשם למה שלא ניתן…
-
תהום מחשבה
אם נבקש לצמצם את כל הפילוסופיה לשאלה אחת, נוכל לבחור את השאלה הבאה: האם מותר האדם מן הבהמה, ומהו. כלומר, האם משהו ייחודי בחשיבה האנושית על פני חשיבה של כל חיה אחרת. אם האדם הוא בשר ודם בדיוק כמו חיה, והוא מציית לכללי הביולוגיה, מה גורם למחשבה שלו לנהוג על פי כללים אחרים מאלה של…
-
דיון על המוות
את החלק החופר יותר של הביקורת על הספר הזה החלטתי להפריד, מטעמים אסתטיים. ובכן: יש לדייק, באשר ליחס של הספר "היידגר והיפופוטם מגיעים לשערי גן עדן" אל המוות. הספר מתייחס אל המוות בדרך הסרקסטית למרות שלו רצינו לבלבל את הסרקזם עם המילה ציניות, יכול להיות שגם היינו מגיעים לתובנה באשר למסקנות שלו. ציניות במובן המקובל…
-
המוות אינו מחוסר עבודה
המוות הוא אמנם מושג חמקמק אבל דווקא העובדה הזאת היא מה שמכוננת את ההפך ממנו, החיים. המוות מחולל את כל היבטי החיים, החל מעולם המחשבה והדת, דרך פילוסופיית הקיום, וכלה בטכנולוגיה ובסמכותנות. למעשה, שני ההיבטים האחרונים נובעים מהשניים הראשונים, והיבטים שונים באשר אליהם, ובעיקר נסיונות לפסול את האחרים ולהצדיק אותם, הפכו את העולם לזירת דיון…
-
רפואה שלמה
כל עיסוק בהיסטוריה מעורר שאלות פילוסופיות, אבל נראה שאין תחום שמהווה תיבת פנדורה של סוגיות מורכבות והרות גורל כמו הרפואה. הסיבה לכך היא העובדה שמדובר כאן בשאלה של חיים ומוות, פשוטו כמשמעו. הרפואה משפרת את איכות חייו של האדם ומאריכה את תוחלת חייו, היא מרחיקה את המוות, והשאלה הראשונה שתשאל היא כמובן האם טוב לחיות?…
-
יסודות ניאופלטוניים בתפיסת האינסוף של לייבניץ
את המאמר הזה הגשתי כעבודה סמינריונית אבל אני חושב שאין סיבה שלא אעלה אותו. לא שהוא קשור למשהו, ועדיין אולי מישהו ימצא בו שימוש. הוא עוסק ביסודות הניאופלטוניים בפילוסופיה של לייבניץ, כפי שהתבטאו בתפיסת האינסוף שלו. לא יהיה מדויק אמנם לתאר את לייבניץ כניאופלטוניסט, שכן הוא הרבה לבקר את ממשיכיו של אפלטון (פלוטינוס, יאמבליכוס, פורפירי,…
-
קומפליט
והיום: חריטות במסגרת הקורס בתולדות הפילוסופיה / אפיסטמולוגיה. תהיה שעלתה לי ואשמח לפתרון ולדיון פתוח כולל התשובה "לא הבנת". הנדון: בעיית הסיבתיות של יוּם. המכשול: אני נכנס למקום שיום רצה לצאת ממנו, המטאפיזיקה. הבעיה: קשה לי להבין מה גרם לו להיות פסקני כל כך בסוגיה ולהוציא את המטאפיזיקה ואת הדיבור על "אלוהים" מהמשוואה. ניסיתי לזרום…
Culture Agent 