by Negus of Pop

Culture Agent

  • מצב מנטלי

    מצב מנטלי

    אני לא תופס את זה שאני עצוב כל כך על כוכב פופ. מצד שני אני פתאום מבין איך הם באמת נגעו לנו, הכוכבים. אני עצוב, ואין לי כל כך מה לומר. עצב כזה. כאילו שמדובר באיזה מישהו מהשכונה. עצוב לי בערך כמו שהיה עצוב כשלחצתי את ידה של שוש עטרי כמה שעות לפני שהיא מתה,…

    Read more

  • תיעוד האזנה

    אלה שמעוניינים לעקוב אחרי מסלול ההאזנה שלי מוזמנים לעשות את זה בבלוג חדש שפתחתי. לא בדיוק בלוג, אני לא משקיע בו עד כדי כך, בסך הכל שולח לשם לינקים לשירים שאני מאזין להם – פה ושם. בסופו של דבר אכן תבנה רשימה מרשימה שמורכבת משירים שיצאו עכשיו ופעם, בלי קשר למתי שיצאו ובלי חוקיות מסויימת…

    Read more

  • Love.Sex.Intelligence

    תרבות הפופ מהווה אלטרנטיבה לדת הממוסדת, לא רק בשל שפע הגירויים והחירות המחשבתית שהיא מציעה. מדובר על אלטרנטיבה ברובד הרבה יותר עמוק – תרבות הפופ והחילוניות בכלל, מציעה למאמיניה גאולה פרטית, משוחררת מהמונופול של הדת כמתווכת עם האל. כל אדם יחווה את הגאולה הפרטית שלו על ידי עינוג עצמו, והאנושות כולה תגאל ביחד בעקבות כל…

    Read more

  • הגדה השניה של האינדוס

    וואו, זה היה קשה, אבל בדיוק בשביל דברים כאלה יש הרי אנשים אובססייבים. במקרה שלנו מדובר בתקליטן אנדי ווטל (הזכור לנו מביקורו בארץ בינואר החולף), שאת מי יודע כמה (10?) השנים האחרונות השקיע בנבירה באוסף הבלתי נגמר של המוסיקה שלו בכדי להרכיב את אוסף הנדירים הזה – "שנות הפלא" של תעשיית הסרטים הפקיסטנית, והפסקול העליז…

    Read more

  • האב המייסד

    האב המייסד

    עד לפני עשור היה סקסופוניסט ונגן כלי ההקשה האתיופי מולאטו אסטטקה מוסיקאי שמוכר רק ליודעי דבר. אם אפשר לקרוא לזה כך, יודעי הדבר האלה היו מועטים כל כך, אבל ככה זה כשהעולם המערבי מתעניין רק בעצמו ומזניח את כל מה שמריח מעולם שלישי. כיום, לעומת זאת, אסטטקה יכול כבר לנוח על זרי הדפנה, עם מוניטין…

    Read more

  • נתקלתי לראשונה באנט וייס בשנת 2006, הוא הופיע בפאב אפלולי ושר על "בובה שמנה שהשתלטה על כל המדינה", על אנשים עם "דימיון של תוכניתן" על "לשמוע טכנו ולקפוץ" והבנתי את מה שאמר מוריסי, צריך לשמוע מישהו ששר על החיים שלי! האלקטרו-פופ הגלאמי של אנט וייס מזכיר מגמות עכשוויות סטייל פאשן פיט ו-Mgmt וגם אלקטרו פופ…

    Read more

  • המשיח האלקטרוני

    בימים אלה אני מסיים סמינר בתחום "מושג האינסוף". החלטתי לעשות עבודה בנושא "יסודות ניאופלטוניים ולייבניציאניים בתפיסת האינסוף של הטרנסהומניזם", שבה אתרכז בחוט המשולש שסובב את תפיסת האינסוף של הטרנסהומניזם, ומקשר אותה עם המיסטיקה הניאופלטונית והמונאדולוגיה של לייבניץ, ואת שתיהן אחת עם השניה. דרך קווי המתאר המשותפים, תצטייר תמונת העולם הכמעט-מיסטית של הזרם הפילוסופי האזוטרי שמתקדם…

    Read more

  • God Created Music

    המוסיקולוג היינריך שנקר, תיאר פעם את המוסיקה כמי שמשתמשת במלחין הגאון כבמדיום, באופן ספונטני לחלוטין. "כוחה הנעלם של האמת, כוחו של הטבע למעשה, הוא המפעיל באורח מסתורי את תודעתו של המלחין ומנחה את כתיבתו בלי להתחשב כלל בשאלה האם האמן המאושר עצמו ביקש לעשות את הדבר הנכון או לא". המוסיקאי הוא שמאן, המפיק הוא הנביא,…

    Read more

  • תורת משה האמיתית

    כשזה קשור לקונספירציות (ובעיקר לקונספירציות דתיות) אני נדלק, אבל הפעם התחרמנתי כהוגן. או: הסוס הטרויאני הרבני, כפי שהוא נחשף בספרה השערורייתי של פרופ' רחל אליאור "זיכרון ונשייה" שהופיע לאחרונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ואני מתענג עליו ועל כל מה שמשתמע ממנו – שזה בערך כך: היה היתה יהדות אחרת לגמרי מכל מה שאתם מכירים, אבל מישהו…

    Read more

  • שיר הלל

    אלוהים הוא הטכנולוגיה, ובשורתו היא אלקטרונית. המשיח החשמלי כבר בדרך, נתח מחיינו, חלק מגופנו. אנחנו נושמים שדות מגנטים, בדמינו זורמים אלקטרונים. אנחנו רוחניים במהותנו, ובפינו זיק. אנחנו חיות אש ממללות. אנחנו מעט מאלוהים, וכשנהיה הרבה מאלוהים נהיה טכנולוגיים במהותנו. כשברא אלוהים את האדם, כשהפיח באפיו נשמת חיים, הוא נתן בו נזע, האדם היה לנפש חיה.…

    Read more