by Negus of Pop

Culture Agent

מצב מנטלי

אני לא תופס את זה שאני עצוב כל כך על כוכב פופ. מצד שני אני פתאום מבין איך הם באמת נגעו לנו, הכוכבים. אני עצוב, ואין לי כל כך מה לומר. עצב כזה. כאילו שמדובר באיזה מישהו מהשכונה. עצוב לי בערך כמו שהיה עצוב כשלחצתי את ידה של שוש עטרי כמה שעות לפני שהיא מתה, גם כן מהתקף לב. עצוב לי כמו שהיה עצוב לו המורה שלי בבית הספר היסודי שכל כך אהבתי היתה מתה, ככה פתאום בחטף. עצוב לי בעיקר כי אני נמצא עכשיו בשיאה של תקופה שבה ההערצה שלי למייקל ג'קסון הפכה לסגידה. לא רוצה להיות אוברדרמטי יתר על המידה, פשוט אומר שעצוב לי. נגעת בי, תודה לך ; אהבתי את מייקל ג'קסון ואני יכול להתגאות בכך שאני לא יוצא עכשיו מהארון כמעריץ בהכחשה. אהבתי את האמירה שלו למרות כל הציניות, המסרים שלו דיברו אלי ולא רק בדיעבד, כמובן שגם המוסיקה שלו לרוב. הוא היה כוכב פופ אמיתי, הראשון במעלה, סמל. יהי זכרו ברוך. נ.ב הקליפ הזה הוא פשוט מסחטת דמעות, גם בפעם האלף. או שאני בוכה עכשיו בגלל שמייקל ג'קסון מת.
http://www.dailymotion.com/swf/x33ozb_mickael-jackson-man-in-the-mirror&related=1

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: