Culture Agent

עד לפני עשור היה סקסופוניסט ונגן כלי ההקשה האתיופי מולאטו אסטטקה מוסיקאי שמוכר רק ליודעי דבר. אם אפשר לקרוא לזה כך, יודעי הדבר האלה היו מועטים כל כך, אבל ככה זה כשהעולם המערבי מתעניין רק בעצמו ומזניח את כל מה שמריח מעולם שלישי. כיום, לעומת זאת, אסטטקה יכול כבר לנוח על זרי הדפנה, עם מוניטין מוכר של אב רוחני לז'אנר שלם הזוכה לעדנה מחודשת וכהשפעה על כמה מההרכבים האלקטרונים המעניינים ביותר שמסתובבים בשטח.

אחרי אוסף שלם שהוקדש כולו לו במסגרת הסדרה (הקלאסית בדיעבד) Ethiopiques, וחשף את בשורת הג'ז האתיופי, ובמיוחד אחרי שהבמאי ג'ים ג'ארמוש התלהב כל כך מהמוסיקה שלו שבנה סביבה פחות או יותר את סרטו העטור "פרחים שבורים"– נמצא היום אסטטקה על גג העולם כמי שנחשב לאב המייסד של הזרם, תערובת מקסימה של מלודיות חבשיות במגוון סולמות מסורתיים עם מקצבים לטיניים וג'ז מבית מדרשו של דיוק אלינגטון, איתו ניגן בערוב ימיו. אסטטקה, כאפריקאי הראשון שהחזיק בדיפלומה מברקלי קולג' היוקרתי חי שנים בלונדון ובניו-יורק, ניגן עם הג'זיסטים הבולטים של שנות השבעים והפך מאוחר יותר עם החזרה למולדתו לאחד מהמפיקים הבולטים בסצנת המועדונים הפוריה של אדיס אבבה, "Swinging Addis". אבל, כאמור, היינו צריכים לחכות 25 שנה כדי לגלות את זה, ולהרים זוג גבות – איזו מוסיקה מדהימה, איך זה שכל השנים היא היתה סמויה כל כך מאיתנו?

כך בדיוק הגיבו חברי קולקטיב התקליטנים הבריטי ההליוצנטריקס, כששמעו לראשונה את המוסיקה שלו. חברי להקת הליווי (לשעבר) של די ג'יי שאדו, התרגשו כמו ילדים כשנקראו ללוות את אסטטקה בהופעה הבריטית הראשונה שלו מזה עידנים בשנה שעברה. היתה זו השקה חגיגית לאלבום אוסף בסדרה "Broad Casting" שיצאה בלייבל הגרוב המוביל ג'זנובה, בעריכתה של שדרנית הבי.בי.סי קארן פי. ההופעה היתה כל כך מוצלחת והכימיה מצויינת, אסטטקה בכלל כמוסיקאי ובפרט כהשראה, שחברי ההרכב החליטו להמשיך ישירות אל האולפן ולהקליט ביחד. בתוך יום אחד של חזרות נולד סשן פיוז'ן מעניין, שהפך מאוחר יותר לכותר השלישי בסדרה "Inspiration/Information" של הלייבל Strut.

הרעיון של הסדרה הוא לצרף אמנים מז'אנרים קרובים-רחוקים, צעיר מדור האינפורמציה וותיק נותן השראה, אל סשן בזק מתוך נסיון לבנות גשר פלא בין דורי. מבוסם עדיין מתהילת אלבום הבכורה שלו "Out There", שיצא לפני כשנתיים וזכה לשבחי המבקרים ולהשוואות לגדולי הפאנק הפסיכדלי (סאן-רא, דייויד אקסלרוד וכו'), הגיע כעת תורו של הקולקטיב המרוכז סביב המתופף מלקולם קאטו. וכך מתנגשים בחן מקצבים אלקטרוניים עכשווים עם הויברפון, הפסנתר עם הסיקוונסר, הסקסופון עם הוושינט (חליל במבוק) והגיטרה החשמלית עם הקראר (כינור אתיופי), למין שעטנז ג'ז מהפנט שנשמע כמו ביג באנד שמנגנת בכנסייה קופטית. מרהיב ומומלץ.