-

בדיסקו בארה"ב יש כמה לייבלים חשובים שתרמו להתפתחות הז'אנר. ביניהם קזבלנקה (דונה סאמר, הוילג' פיפל, סרון וכו'), RSO (הבי ג'יז, הפסקולים של שגעון המוסיקה, גריז, תהילה וכו') ו-TK (קייסי אנד דה סאנשיין באנד, ג'ורג וגוון מקריי, טי-קונקשן, טימי תומאס וכו'). TK היה הלייבל הבולט בפלורידה, והשורשים של כל המוסיקה שהגיעה מהדרום עוברים דרכו. בין אם
-

אתם יודעים מהי עמדתי כלפי מייקל ג'קסון. כסמל. מאחר שהכל מתפרש במונחים דתיים, אני רואה את כל הפולמוס על אופיו של מייקל ג'קסון כמלחמת דת. מייקל ג'קסון הוא כמו ישו, התקשורת היא כמו פונטיוס פילאטוס שנתנה את ההוראה לצליבתו. דרך היסורים שעבר ג'קסון עד למותו כללה שני משפטים, באחד הוא הגיע להסכם מחוץ לכותלי בית
-
ד"ר אבנר בן זקן מהקריה האקדמית אונו טען בספרו "לקרוא בחי אבן יקטן" מ-2010 שרוב חברי האקדמיה האפלטונית בפירנצה במאה ה-15 היו הומואים בארון ופיתחו חיבה לגברים, או יותר נכון לגברברים נעריים כמו הפסל דוד של מיכאלאנג'לו. הצ'ילבה של מיכאלאנג'לו, לאונרדו דה וינצ'י, (שאגב היה רווק עד יום מותו כמו ניוטון שטענו עליו שהיה הומו,
-
התאבדות אינה מגונה ביהדות כפי שניתן לחשוב, בעיקר כשהיא על קידוש השם. ביורה דעה כתוב "גדול המאבד עצמו לדעת והוא אנוס כשאול המלך". במסכת גיטין נ"ז מסופר על מעשה ב-400 ילדים שנשבו לקלון כדי לשמש כעבדי מין ועל מנת להמנע מזה ולהציל עצמם מחטא התאבדו בקפיצה לים. במסכת קידושין פ"א מסופר שר' חייא בר אשי
-

כשאנחנו חושבים שמישהו חמוד, מה בעצם אנו חושבים עליו? התשובה המקובלת בדרך כלל מתחשבת במקורות האבולוציוניים של החמידות: אנחנו חושבים שילדים חמודים כי אם כולם היו חמודים, ילדים היו מאבדים את היתרון האבולוציוני שלהם ולא שורדים, החמידות מאפשרת גם לחסרי ישע לשרוד, מתוך נכונות להמשיך ולקיים את המין. העוררות כלפי החמידות גורמת למבוגרים ליצור קשר
-

תספורת היא יותר מאמירה אופנתית. תספורת מהווה ברוב המקרים אמירה של שייכות חברתית, ובחלק מהמקרים אמירה דתית. אצל היהודים לדוגמה לא מגלחים את הפאות, ולעיתים גם מגלחים את כל הראש חוץ מאת הפאות. האמירה הדתית היא שבתורה כתוב שאסור "להקיף פאת הראש", בין אם מדובר בהמנעות ממנהג עובדי האלילים ובין אם כי לשער בפיאות יש




