Culture Agent

אתם יודעים מהי עמדתי כלפי מייקל ג'קסון. כסמל. מאחר שהכל מתפרש במונחים דתיים, אני רואה את כל הפולמוס על אופיו של מייקל ג'קסון כמלחמת דת.

מייקל ג'קסון הוא כמו ישו, התקשורת היא כמו פונטיוס פילאטוס שנתנה את ההוראה לצליבתו. דרך היסורים שעבר ג'קסון עד למותו כללה שני משפטים, באחד הוא הגיע להסכם מחוץ לכותלי בית המשפט, ובשני הוא זוכה. מי שזיכה אותו בזמנו ועכשיו מפנה לו עורף הוא וויד רובסון, ממש כמו שעשה יהודה איש קריות.

אבל אל תדמו בנפשכם שאני מתעלם מתוכן ההאשמות כלפי מייקל ג'קסון. אמן אני אומר לכם, מייקל ג'קסון יכול להיות העבריין הכי גדול בהיסטוריה. אבל כל עוד אנו מסתכלים על ההיפר מציאות, מייקל ג'קסון הוא הטוב בהתגלמותו. מייקל ג'קסון הוא הסימולקרה בהתהוותה. זו שבשלב האחרון והגורלי הופכת לדימוי חסר כל קשר למקור, ומהווה גורם לשינוי מכריע בפירוש המציאות.

ובפירוש הזה מייקל ג'קסון הוא גואל העולם. הוא זה שמשכנע אתכם לעשות את היפוך הלב כשאתם מסתכלים במראה. הוא זה שמשכנע אתכם לרפא את העולם, בעבור ילדי האלוהים. לא תוכלו לקחת את זה ממנו. זה המסר של דת הפופ.

הנסיון עכשיו לעשות דה לגיטימציה לדת הפופ הוא זהה לנסיון של הפילוסופים היוונים והיהודים בני הדורות שאחרי ישו לערער את הדוקטרינה הנוצרית.

אל מולם כעת תתפתח אסכולה אפולוגטיקנית. ממש כפי שהיו האבות המגנים כמו יוסטינוס מרטיר, שכתב את "דיאלוג עם טריפון היהודי". מה שאומר, שצפו לגיבור חדש שישכתב בקרוב את הסיפור של ג'קסון ויהפוך אותו בחזרה לאנטי-גיבור סימפטי.

אגב האנטי גיבור הקלאסי של הנראטיב הגנוסטי הזה הוא קין. כך על פי כתבי אב הכנסיה היפוליטוס בתארו את הקיניטים שהפכו אותו למודל. בכך שהוא הופך לגיבור כביכול המסנגרים עליו מטהרים את השרץ שבידו. קין אחרי הכל רצח את הבל.

אבל אצל הגנוסיס קין הוא אבי אבות הקורבנות של הדמיורגוס, מי שניסה לקרב את הקץ ולמנוע מהעולם ללכת בכיוון הטרגי אליו הלך ורק בשל כך האלוהים התנקם בו והפך אותו לנווד. קין הוא אבי האנושות, הוא הכהן הגדול המקורי ורק בשרירות ליבו של האל הכהונה הועברה לפנחס. פנחס שקינא ורצח ועשה בדיוק את מה שלקין היה אסור לעשות.

גם במקרה של מייקל ג'קסון כביכול מטהרים את השרץ. עכשיו רק חסר את הגיבור הממסדי שעשה בדיוק מעשים שמייקל ג'קסון עשה כדי לתהות בקול למה לו מותר להיות גיבור ולג'קסון אסור. התשובה: ג'קסון ייצג אמת אחרת מהאמת הממסדית.

תומר פרסיקו ציין את ג'.ד סאלינג'ר בהקשר הזה כגיבור תרבות שגם הוא ניצל מינית נשים ועדיין נחשב כמודל. והאזכור שלו שווה זהב כאן. מרק דייויד צ'פמן שהתנקש בג'ון לנון קנה לפני הרצח עותק של התפסן בשדה השיפון מחנות ספרים, עליו הוא כתב "זוהי הצהרתי" וחתם בשמו של גיבור הספר הולדן קולפילד. את הספר הוא החזיק כשחיכה לשוטרים שהגיעו לאחר הרצח. לטענת מבקרים צ'פמן הונע למעשה הרצח בעקבות דעות שמופיעות בספר.

ג'ון לנון מוכר כגיבור משיחי אחר של תרבות הפופ. גם הוא עבר דרך יסורים כשה-FBI סימן אותו ופעל לגרש אותו. גם הוא השווה עצמו לישו. גם הוא, כמו מייקל ג'קסון שלבש בגדי לבן (והצטלב) בקליפ ההופעה של "ארת' סונג" לבש בגדי לבן באבי רואד ו"אימאג'ין". גם הוא היה ונותר אגדה חיה על אף שיש מי שמנסה להכפיש את שמו באשר ליחסו לילדים ובעיקר לבנו ג'וליאן ולאשתו הראשונה סינתיה אותה זנח למען יוקו אונו.