ספרד של אחרי מלחמת האזרחים ושל אחרי מלחמת העולם השניה היתה מדינה משוסעת. והשלטון של פרנקו שהיה אמור לשקם אותה, לא בדיוק עשה את זה. מה שהוא כן עשה זה להנחיל שלטון דיקטטורי וחצי פשיסטי, שבהיותו ניטרלי ולא נוטה לצד זה או אחר במלחמה הקרה היה חף מההשפעות התרבותיות של אי אלו מהצדדים. לפחות עד שארה"ב הבינה את העניין והתחילה להדק את הקשרים עם המדינה המבודדת. בצורה זו התפתחו התיירות והתעשיה בספרד, ובאופן לא מפתיע גם ההתמערבות שלה. כיום אנו פוגשים את זה גם בצורה שבה אנו חווים את איביזה, אבל באופן מפתיע גם בתנועה תרבותית שלמה שקמה בעקבות ההתמערבות הזו, וביתר שאת בעקבות הדמוקרטיזציה של ספרד אחרי מותו של פרנקו – "לה מובידה מדריליניה".
האפקט העיקרי של התנועה הזאת היה שבירת מוסכמות חברתיות והדוניזם שנחשב מגונה בתקופה השמרנית. ספרד היא כיום מרכז תעשיית הפורנו, הדראג, שינויי מין בלה בלה בלה. אבל בד בבד ספרד הפכה לשם דבר במוסיקה התעשייתית והאלקטרונית בכלל, שדנה באופן פילוסופי ביחסים שבין סמכותנות וקידמה.
אפתח בלהקה הכי מפורסמת מהתקופה, והכי מצליחה במבט לאחור: מקאנו. מסתבר שמקאנו באינדסטריאל ובגל החדש קיימת גם באמסטרדם. שימו לב, זו להקה אחרת. מקאנו הספרדים היו להקת סינתפופ ששילבה במוסיקה שלה גם את הסגנונות הלטיניים הקלאסיים: פלמנקו, בוסה נובה, סלסה, רומבה וכו'. הלהקה הצליחה במימדים היסטוריים באמריקה הלטינית ובצרפת שם מכרו מאחד מהסינגלים שלהם חצי מיליון עותקים (בשיר שעוסק ביחסים לסביים…)
השיר שאני שם כאן הוא לא של מקאנו, אבל כתב אותו מנהיג הלהקה ב-1983. השיר נחשב לאחת מקלאסיקות הסינתפופ הגדולות בספרד ואמריקה הלטינית (שם הוא התפרסם בקאבר של להקת בנות אחרת, בסגנון בננהרמה).
הנה השיר שפתח את האלבום המצליח ביותר של מקאנו מ-1986. שמכר למעלה ממיליון עותקים בעולם הלטיני (שזה נחשב מולטי מיליונים בעולם האמריקאי). והיה למעלה משנה וחצי בטופ 10 הספרדי.
ובעניין פופ ספרדי. בטח ידעתם שלא ג'ארוויס קוקר וג'וני מאר המציאו את הבריטפופ. אלא הספרדים ב-1982. תסלחו לי שזה לא הארדקור אלקטרוני, אלא רק משהו פרווה. אך עדיין עם מכונת תופים וסינתיסייזר. ניו אורדר זה בספרדית נואבו אורדן.
הספרדים גם נחשבים כחלוצי איטלו דיסקו. השיר הזה היה מקום ראשון במצעד בספרד 1982. אזול י נגרו נחשבים לחלוצי-על בהנחלת המוסיקה האלקטרונית במיינסטרים הספרדי. שני האלבומים הראשונים שלהם היו אלבומי זהב שם. שני שירים של הלהקה ליוו את "הטור דה פראנס" של ספרד והפכו גם ללהיטים עולמיים, כלומר לא רק באירופה אלא גם ביפן, אוסטרליה ואפילו ארה"ב.
הטור דה פראנס הוא כמובן הרפרנס לפטיש של קראפטוורק לאופניים. האופניים סימלו את כלי התחבורה המכאני שמסוגל להביא אדם למהירות-על בשניות. מירוץ האופניים באופן כללי הוא משל מצוין כשאתם מנסים להסביר לאנשים למה מעידות במירוץ לא מסמלות את סוף המירוץ וש"שבע ייפול צדיק וקם" ובסוף יזכה בחולצה הצהובה. משל מירוץ האופניים כמובן הוא משל למירוץ המיסטי של האנושות אל פסגת התודעה. השיר הזה ליווה את "וואלטה א אספניה" 1983, והיה מאוחר יותר שיר השנה 1983 בספרד, וברדיו לוס 40 שמשדר בסינדיקציה לכל אמריקה הלטינית
ואגב קראפטווק. אז קראפטוורק הספרדים הם להקת אל אויאדור דרו, שאלבום הבכורה שלהם כלל את המניפסט הבא: "הגזע האנושי ייעלם. יותר מזה, הכרחי להשמיד אותו על מנת לעבור למצב מכני. במצב כזה, חירות הפרט תיעלם ואת מקומה תירש חירות הכלל. לא יהיו אז בעיות, מפני שכל האנשים-מכונות יתוכנתו כראוי, וכולנו נהיה מאושרים" (El Aviador Dro, 1979)
הסינגל שקדם לאותו האלבום נקרא "התוכנית הספירלית". במילות השיר הלהקה מקשרת בין המכונה לספירלה. אני טוען שמה שהיא מנסה לספר הוא הטיעון ההיסטוריציסטי שעל פיו ההיסטוריה בנויה בצורה ספירלית, של עליות ומורדות, והכח שמניע אותה הוא הטכנולוגיה. מילות השיר: "פגשתי במכונה, חתיכה חדשה של מתכת. ועתה הבנתי שחקקתי את הספירלה, התוכנית הספירלית. טיילנו בכל העיר, במכונית האווירית התאגידית, העיר נראית יפה מלמעלה, הארנו מעל לספירלה, התוכנית הספירלית. רקדנו בסינקרוטק, בתוכנית מיוחדת שלא תוכנתה, עם אולטרסאונד בנפילה חופשית, את יפה מאוד הערב וספירלה מקשטת לך את המצח, התוכנית הספירלית"
ללהקת Aviador DRO המדוברת היה לייבל שלם שנקרא DRO, אבל זה לא היה בהכרח על שם הטייס דרו הפוטוריסטי אלא ראשי תיבות של Discos Radiactivos Organizados, מוסיקה רדיואקטיבית בע"מ. הלייבל היה השגריר הראשי של האינדי במדריד, והיה לו גם לייבל-בת שהוקדש לדאנס ונקרא Neon Danza. אחת מלהקות הדגל של הלייבל הזה היתה להקת ווקודר שביצעה בספרדית, באנגלית ובצרפתית.
יוצאי להקת Aviador DRO הקימו הרכב אינדסטריאל משפיע בשם "אספלנדור גאומטריקו", הומאז' לחיבור מאת אבי הפוטוריזם מרינטי. השם אויאדור דרו גם הוא הומאז' ליצירה של הפוטוריסטים, ספציפית מי שכתב את המניפסט למוסיקאים הפוטוריסטים פרנצ'סקו בלילה פרטלה, שבהשראתו כתב לואיג'י רוסולו את "אמנות הרעש" ובנה את כלי הנגינה שלו שעשה "קונצ'רטו רעש". זה הסינגל הראשון שיצא בלייבל DRO. כשההרכב עדיין כלל את חברי אספלנדור גאומטריקו. שיר שמדבר על שואה אטומית שתברא את העולם מחדש.
דיברנו על ההשפעה של קראפטוורק. אחד מהלהיטים שלהם מתקופת האלבום השני, 1983, הוא רפרנס ברור לקטע של קראפטוורק "קומפיוטר לאב", "אהבה ממוחשבת". אז לסינגל של הספרדים קוראים "אהבה מתועשת".
להשאיר תגובה