-
אני יותר ויותר נוטה להאמין שהיחסים בין דוד ליהונתן בספר שמואל הם שיקוף של מה שנקרא ״אהבה אפלטונית״ על פי הסופר המקראי. שכן, גם בתרבות ההלניסטית הדבר היה כרוך בסוג של הומוסקסואליות, אבל אחרת לגמרי מהצורה בה אנו תופסים את ״משכב זכר״. זה לא מתאווה, אלא מהערצת ה״נערות״. צריך לשים לב אילו סמלים חוזרים בסיפור
-
הכלנית נזכרת במקרא, כאשר ישעיהו מכנה אותה "נעמנים" בפרק י"ז. עקב היותו של נעמן הכינוי לאדוניס, והעובדה שפולחן אדוניס היה כרוך בהערצת כלניות – שצמחו כביכול מדמו של האל המת והקם לתחיה, ההנחה היא שישעיהו לועג לפולחן הפניקי, שאומץ על ידי הארמים ועל ידי הזונים מעם ישראל. אלא שהרפרנס של ישעיהו לכלנית הוא כפול ומכופל.
-
לפי התנ״ך גן העדן הוא עלי אדמות. ארבע הזרועות שלו ננקבו בשמם, ואחרי שאלוהים גירש את האדם הוא שם את להט החרב המתהפכת והכרובים כדי למנוע מהאדם לחזור לשם, משמע הוא יכול עדיין לחזור לשם ורק פלא מולא זאת ממנו. אם כך, לאן הוא נעלם? מסתבר שאפילו המקורות טוענים שהוא עלי אדמות, וכאן הסיפור הופך
-
המקור המשוער לשם "ירדן" הוא מלשון י.ר.ד, המתאר את הזרימה שלו מראש החרמון לכיוון ים המלח. גם בגמרא במסכת בכורות נ"ה א' דורש רבי יוחנן "למה נקרא שמו ירדן שיורד מדן". אבל לי נראה יותר שמקור השם ירדן הוא מהשורש ר.ד.ה, שהוא המקבילה של מ.ל.ך. מקור המילה רוזן בעברית הוא מהשורש ר.ד'.ן, ומשמעו שליט, או
-
ליהדות יש דמיון עם פולחן בכחוס / דיוניסוס / אדוניס / תמוז ולא מן הנמנע שבשלב האלילי זיהו בין כל האלים הללו לבין יהוה. לפי זה, היהדות היתה מזיגה של מיתוסים כנעניים במיסטריות של דיוניסוס, בדיוק כפי שהיה המיתראיזם שהתחרה ביהדות באותה התקופה. זה נכון גם לגבי נצרות. נצרות היא השלב האנטינומיסטי של היהדות. השלב
-
כל עניין המגפה באסכטולוגיה הוא משל על הפצצת דימויים ועל היכולת שלך לברור את הדימויים שיועילו לך משל היית ניאו ממטריקס ויורים עליך מאות קליעים, אבל אתה יכול לעצור את כולם עם מסך בלתי נראה ולשלוף בדיוק את זה שהיה אמור לפגוע לך בלב. הקטע במגפה זה שאתה "לא יודע". והאפוקליפסה היא הרגע שבו אתה
-
אני לא יכול להחמיץ דיבור על המקום של ה-NBA בקידום הרעיון המשיחי בתרבות הפופ, ולכן אני מנצל את מותו של קובי בראיינט כדי להציג גם את דמותו, שהיא דמות של כל סופרסטאר ש"עולה השמיימה" על פי הנראטיב המשיחי. החלק הכי חשוב בנראטיב הזה הוא שאנחנו סולחים למשיח, כי הוא משיח, כי למשיח מותר. ולא רק
-
התנ"ך מציג שתי גרסאות לגבי מקורם של הפלשתים: גרסה 1 שהם יוונים (כתיים), גרסה 2 שהם מצרים (כפתורים). על בסיס זה גם המחקר, שמצא יותר סימוכין לגרסה 1. דהיינו, הפלשתים הגיעו מאיזור יוון. בין אם מכרתים עצמה או מאסיה הקטנה, בין אם היו אויביהם של היוונים או היוונים הקדומים עצמם. לא משנה כל כך, העיקר
-
בספר "קדמוניות המקרא" יש נוסח אחר לעשרת הדברות, שזה דבר נפלא ומוזר. אבל בעיקר בולטת לי בעין העובדה שיש רק תשע דברות, אין את הדיבר "לא תגנוב". המחצית השניה של הדברות, הדברות של "לא", שכאמור "תגנוב" נעדר ממנה – מנומקות בזיקה ליציאת מצרים. "לא תנאף, כי לא נאפו בך אויביך כי יצאת ביד רמה", "לא
-
אכילת בשר ביהדות אסורה. אלא אם כן מתקיים קריטריון X. הבשר הוא סוג של פרי עץ הדעת, נחמד להשכיל וטוב למאכל וערב לחיך, אבל אסור. ומי שאוכל אותו, חוטא. אלא אם כן הוא אוכל אותו בטהרה, בבית המקדש. ואם לא בבית המקדש, אז בתחום אחר מקודש, בזמן או במקום. בכל המקומות בהם מוזכר בשר בתנ"ך
by Negus of Pop
Culture Agent 