-
טוב, די עם הפסיכדליה אבל פעם אחרונה בהחלט. אני פשוט אוהב את System 7 באופן עקבי. גם בגלל המוסיקה והאווירה, גם בגלל האנשים ובעצם כל מה שהם עשו אי פעם, גם בגלל שכל אלבום שלהם הוא אורגיה של כוכבים עליונים בטראנס ובטכנו, גם עכשיו. גם בגלל שאם באמת אני רוצה לדעת מהי החוויה, כדאי לי
-
בעידן שבו מידע ניתן לשכפול, מה משמעותו של דבר נדיר? בעידן שבו כל דבר ניתן להשיג ברשתות שיתוף, מהו גם כן דבר נדיר? האם דבר נדיר הוא דבר לא מוכר, או דבר שקשה להשיג? כנראה שבעידן הרשת הנדירות חוזרת להגדרתה האמיתית – דבר נדיר הוא דבר נסתר, מוכר רק ליודעי דבר, כמעט ובלתי ניתן להשגה.
-
הממסד לא אוהב שאנשים יודעים את האמת. האמת היא הרי נחלתו הבלעדית, הוא מרשה רק למתי מעט לעמוד בסוד העניינים. וגם זה בשקט. אסור לגלות. זה עולם נסתר וסמוי מהעין, אסור לאף אחד לדעת את מה שקורה בחדרי חדרים. ידיעה היא מילת המפתח. טוב לממסד שהציבור לא יהיה מודע למה שקורה, שיהיה חסר דעת. בצורה
-
יש משהו רומנטי בעטיפות אלבומים. הראשוניות, ההתהוות, האותנטיות, החד-פעמיות, הצבעוניות, החופש. הדבר שלא יחזור כנראה לעולם להיות הוא במשמעותו המקורית. משהו שכמעט ואבד, או בעצם, אבד לגמרי. פיטר סאוויל, אחד מהמעצבים החשובים ביותר בתרבות הפופ ומי שאחראי על יצירות מופת כעטיפות אלבומיהם של ג'וי דוויז'ן, רוקסי מיוזיק, פיטר גבריאל ופאלפ – הגדיר לאחרונה את המדיה
-
רגע לפני ש-2008 נגמרת, או רגע לפני שהקיץ נגמר (למען האמת הוא כבר נגמר), לא כדאי לפספס את הרכבת. איזו מילה יפה זו רכבת. מילה בעלת קונוטציות רבות. אחת מהן היא לתרבות הרייב, שחוגגת בימים אלה 20 שנה לפריצתה. בואו נחייך בשבילה, ולמען החזון שלה – שלום, אהבה, אחדות, כבוד הדדי. הרייב חוגג 20, ואם
-
במשך 30 ומשהו שנות מוסיקת ההיפ-הופ היו אלה תקליטנים בודדים בלבד שהגיעו להכרה ואהבה עולמית כמו זו שזכה לה Grandmaster Flash. לא רק שהוא אחראי להמצאת הז'אנר, הוא האיש הראשון שהשתמש בפטיפונים בצורה המוכרת לנו כיום וניגן עליהם כמכשיר מוזיקלי – דבר שהעלה את דרגת הדיג'יי לאומנות. בואו נאמר כך: פראנסיס גראסו אולי שינה את
-
הדרך המזמרת היא המצאת המאה. הראש היפני חושב בפעם המי יודע מה על שעשועים שאתה לא צריך ולא תצטרך לעולם. יצרנית הרכב הונדה חרצה מאות מטרים של אספלט, כדי לפתח כביש שחיכוך הצמיגים בו ייצור מין מנגינה. החריצים הם ברוחב משתנה של מילימטרים. ככל שהם צרים יותר, כך הצליל גבוה יותר. וביחד, דמיינו שאתם שומעים
-
כן, אנחנו אוהבים להכתיר מלכים חדשים ובעיקר להשוות אותם עם קודמיהם. כן, אנחנו מחכים תמיד לרגע שבו נוכל לצטט את המלכים האלה אומרים "אני לא שני לאף אחד, אני הראשון, אני אותנטי". אבל אם כבר מדברים על אותנטיות, בת שבע היא הדבר הכי קרוב לזה. וגם הכי קרוב לשאקירה. אבל תוצרת כחול לבן, וגם מסונפת
-
אם אתם חושבים שמשותקי גפיים ,כאלה שאינם יכולים להניע את זרועותיהם ורגליהם הם אנשים מסכנים שאבד עליהם הכלח, שלא מסוגלים לתפקד בצורה מינמלית, בטח לא ביצוע פעילות ספורטיבית כלשהיא, אז מסתבר שטעיתם. לא רק שהם יכולים להתחרות ,אלא הם יכולים אפילו לזכות במדליה אולימפית (או ליתר דיוק, מדליה פראלימפית). ה"בוצ'ה" הוא הענף הספורטיבי לאנשים כאלה.
-
נקודת המוצא של חוקרי האבולוציה החברתית והתרבותית היא זהה. כולם מסכימים על כמה דברים: א. החברה האנושית היא אורגניזם המתאפיין במחזור חיים מסוים – הולדת, התבגרות, מיצוי, מעבר מן העולם. ב. ציר הקידמה הוא לכיוון העתיד, המצב ההתחלתי הוא הפרימיטיבי וככל שאנחנו מתקדמים עם הזמן אנחנו מתקדמים גם עם הטכנולוגיה. ג. המחשבה האנושית מתחילה ממצב
by Negus of Pop
Culture Agent 