דיון על המוות

דיון על המוות

את החלק החופר יותר של הביקורת על הספר הזה החלטתי להפריד, מטעמים אסתטיים. ובכן: יש לדייק, באשר ליחס של הספר "היידגר והיפופוטם מגיעים לשערי גן עדן" אל המוות. הספר מתייחס אל המוות בדרך הסרקסטית למרות שלו רצינו לבלבל את הסרקזם עם המילה ציניות, יכול להיות שגם היינו מגיעים לתובנה באשר למסקנות שלו. ציניות במובן המקובל […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

המוות אינו מחוסר עבודה

המוות אינו מחוסר עבודה

המוות הוא אמנם מושג חמקמק אבל דווקא העובדה הזאת היא מה שמכוננת את ההפך ממנו, החיים. המוות מחולל את כל היבטי החיים, החל מעולם המחשבה והדת, דרך פילוסופיית הקיום, וכלה בטכנולוגיה ובסמכותנות. למעשה, שני ההיבטים האחרונים נובעים מהשניים הראשונים, והיבטים שונים באשר אליהם, ובעיקר נסיונות לפסול את האחרים ולהצדיק אותם, הפכו את העולם לזירת דיון […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

לב של גבר

גבר מאוהב מסיר את התחפושת של המאצ'ו ומתחבר אל האדם האמיתי שבתוכו. גבר במהותו הוא אהבה, לעיתים נשים פוגשות את זה. למעשה, כשאישה גורמת לגבר להתאהב היא עוזרת לו לגלות את עצמו, וזה מה שיפה באהבה. גבר מאוהב הוא כמו תינוק מפונק, פתאום כל האגרסיביות והכוחניות נעלמות. או שמא, גבר אגרסיבי הוא יצור אומלל שלא […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

אליתיאה

אליתיאה

עמנואל קאנט תופס את הציווי המוסרי כמשהו שעומד בניגוד לטבע, וכדי לקיים אותו האדם צריך להתעלות מאותו הטבע ולהתחבר אל התבונה – ביטויים שלקוחים ישירות מהלקסיקון הגנוסטי, מה שמאתגר לחקור מעט את הקשר בין האתיקה הקאנטיאנית לבין הגנוסיס. כך אכן אעשה בפוסט הבא, תוך שאחדד את הפן האנטינומי של האתיקה שלו כשאציין: לכשאתה מתעלה מעל […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

השילוש

העולם פועל ב-3 מימדים: המימד של הגן, המימד של המם, והמימד הנואטי (עולם השכלים הנפרדים, הניאופלטוני). כלומר, כל תופעה בעולם ניתנת לפרשנות באותן שלוש הדרכים, ובין כל פרשנות לאחרת יש הרמוניה, דומה מאוד לזו שעליה דיבר לייבניץ בשאלת הגוף-נפש. השילוש הזה מקביל לשילוש הקדוש: הבן הוא הגן, רוח הקודש היא המם והנואוס הוא האב. וביהדות: […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks