תגית: תרבות המועדונים
-
הקרדיט שלא ניתן
המאה העשרים היתה מאה של גלובליזציה, אבל מקובל לחשוב על כיוון ההשפעה התרבותי והפוליטי בתור חץ שנע מארה"ב לשאר העולם, מה שלא תמיד נכון. כלומר, לתת את מלוא הקרדיט לגלובליזציה התרבותית לארה"ב, זה לא מדויק מפני שברוב המקרים ההתרחשויות שהפרו את התרבות הזו לא קרו בארה"ב עצמה אלא במקומות אחרים בעולם. גם אם הן קרו…
-
ניסו ♥ טולסטוי
מצאתי את עצמי רושם חוות דעת נוספת, וחשבתי שאין סיבה שלא אעבד את זה לביקורת שלמה, למרות שכבר כתבתי בעבר כזו באופן מינימלי כאן. אז הרי לכם: "לרקוד עם דמעות העיניים" הוא ספר-תחקיר מאת העיתונאי ניסן שור, שעוסק בהיסטוריה של תרבות המועדונים הישראלית, וגם עובד לסדרה של שלוש תוכניות בערוץ 8. ראוי לציין שהוא תחקיר…
-
Love.Sex.Intelligence
תרבות הפופ מהווה אלטרנטיבה לדת הממוסדת, לא רק בשל שפע הגירויים והחירות המחשבתית שהיא מציעה. מדובר על אלטרנטיבה ברובד הרבה יותר עמוק – תרבות הפופ והחילוניות בכלל, מציעה למאמיניה גאולה פרטית, משוחררת מהמונופול של הדת כמתווכת עם האל. כל אדם יחווה את הגאולה הפרטית שלו על ידי עינוג עצמו, והאנושות כולה תגאל ביחד בעקבות כל…
-
ממלכת גן עדן
נפתח בפברואר 1978 ונסגר בשלהי סתיו 1987, הפארדייז גאראז' הוא כנראה המועדון הנערץ והשערורייתי ביותר מכל המועדונים בהיסטוריה. כאשר נפתח הפאראדייז גאראז', הושפע מאד ממערכת הסאונד האימתנית של דיוויד מנקוזו ומהמסיבות שהיה עורך אצלו בדירת ה"לופט" בשנות ה-70. במהרה הוא הפך למועדון שהגדיר את הסצינה במונחים של סאונד,קהילה ומוזיקה, וזכה למוניטין של משמר המוטיב המוזיקלי…
-
מחיר הקידמה
נהוג לחשוב כי תרבות המועדונים פשטה את הרגל אי שם באמצע שנות התשעים, עם המסחור, הסטטוס-קוו עם המשטרה והראש הפתוח מדי של הבליינים, שהתמלא בכל מיני דברים שלא נרצה לדעת, הכל מלבד אידאולוגיה צרופה. אבל למען האמת, דווקא בתקופה הזו, כשהכל כבר מת לכאורה, משהו התעורר מחדש לחיים. היתה זו הפעם הראשונה שתרבות המועדונים אכן…
-
Music And Lights
התנ”ך הוא אלגוריה. אלגוריה על מועדון-על עם דורמנים, סלקטורים ויחצ"נים. עם תקליטנים ובליינים, עם קצב טוב, עם סט פצצות, עם כדור מראות ומהבהבים. עם צ'יל אאוט וחפירות, עם אפטר – קטעים של זריחה, עליות וירידות, ואורגזמה על רחבת הריקודים. וכמובן, עם כרטיס VIP, סלקציה. הנקודה הרגישה ביותר, הנקודה שמרשה את הכניסה רק למיוחסים, אנשים עם…
-
העליה הראשונה
באופן די אירוני, למרות שדיוויד מנקוזו מהווה את אחת הדמויות המשפיעות ביותר על התפתחות מוזיקת הדאנס ותרבות המועדונים, הוא עצמו מעדיף שלא לכנות עצמו כתקליטן, אלא באמצעות המונח "מארח מוזיקלי". אילולא פיתוח המושג תקליטן כמארח המוזיקלי של מסיבה, יכול היה להיות שתפקידו של התקליטן כמעצב סביבת הריקוד והבילוי לא הייתה מתממשת כלל וכלל. מנקוזו, במסיבות…
-
מצעד הריקודים
זה לא באופי שלנו להיות רומנטיקנים. זה לא באופי שלנו להתבכיין, על ימים שבהם היה טוב יותר וכמה חבל שעכשיו כבר לא. אנחנו הרי מסתכלים קדימה בחיוך ולא אחורה בערגה, אבל באמת היו ימים. היו ימים שהיתה כאן תרבות מוסיקה בועטת, מקסי סינגלים בייבוא אישי, מצעדי תקליטנים, אוספי מיקס מחתרתיים, חנויות מיתולוגיות, ספקים בלעדיים וכו'.…
-
כן לגורו
שנות התשעים היו "זמן הגורו", אבל שנות התשעים עברו ועימם כנראה שגם האידאולוגיה הצרופה של תרבות המועדונים. הקלאברים התפכחו מהאופטימיזם הבלתי נלאה שאפף אותם בתפר של סוף שנות השמונים ותחילת התשעים, והבינו שהקמפיין שלהם בצורתו המקורית לא יניב פירות. אנשים לא יאמצו את המוסיקה האלקטרונית ויזנחו את החרב והרובה, כי זהו טבעם – מלחמות ורעב,…
-
האם המינימל מת?
האנשים שאוהבים להכתיר מלכים אוהבים גם להדיח אותם. האנשים שאוהבים להזכר בימים שהיה כל כך טוב ושהיתה עוד "סצנה" אוהבים להגיד שזה לא מה שהיה פעם. האנשים שלפני שנתיים אמרו שמינימל זה הדבר הבא, אוהבים להגיד שמינימל זה כל כך אתמול. כי מה יהיה אחרי המינימל? בואו נאמר שעדיין מינימל, וזה הרי מבאס ומשעמם, תנו…
Culture Agent 