-
כמה משיחים שפגשתי במשך שיטוטי ברשת, משום מה אני שם לב שמגוגל מגיעים אל האתר לא מעט גולשים תועים שמתעניינים באינפורמציה על חלק מאלה שנחשפו – כאן או בבלוגים אחרים. החלטתי לעשות שירות ולכתוב מעט ממה שאני יודע על כל אחד. ראוי להבהיר, שדעתי עליהם היא שלי בלבד, ואני לא מתכוון להיות פוגעני בשיפוט שלי.
-
High Tech Soul הוא סרט דוקומנטרי שחוקר את השורשים התרבותיים, הסוציולוגיים והמוסיקליים של הטכנו בדטרויט, עיר בעלת היסטוריה משופעת במתח גזעי (מהומות 1967, 1943), תיעוש יתר, מוסיקת נשמה ותרבות אנדרגראונד פוריה. הסרט עצמו מתמקד בחברי שלישיית בלוויל – חואן אטקינס, דריק מיי וקווין סונדרסון – והדינמיקה הפנימית ביניהם, אבל מן הסתם גולש גם אל שאר
-
"גם כך לא כתוב בתנ"ך" (יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, סדרת "יהדות כאן ועכשיו" של ידיעות ספרים) הוא אמנם ספר המשך, אבל הוא שונה מאוד מקודמו ('לא כך כתוב בתנ"ך') שיצא ב-2004 ולו בשל העובדה שהוא לא עוסק במסורות סמויות ודחויות, אלא בפרשנויות. מחברי הספר מעדיפים לקרוא לעיסוק שלהם בספר הנוכחי "גרסאות הסיפורים הבתר-מקראיות", בעוד שהקודם
-
הסמכות מבוססת על נורמה של אמון. בהעדר היכולת לדעת את הכל, אנשים מסתמכים על ידע של אנשים סמכותיים. מדובר לרוב באנשים שנתפסים כחכמים או מקצועניים (שם קוד: מוסמכים). ההכפפה כלפי הסמכות היא מתן אמון באותנטיות של הידע מהמקור הסמכותי. הבעיה עם הסמכותנות היא בעיקר מפני שאין על האותנטיות הזו של המקור המאציל בקרה. מה שהופך
-
הציווי "והדרת פני זקן" איבד מהרלוונטיות שלו בתקופה המודרנית – הרי להיות זקן היום זה כבר עניין של מה בכך, הזקן כבר לא יותר חכם מהצעיר הודות לעושר המידע, ובעיקר: אריכות ימים היא פחות עניין של מזל ויותר עניין של אורח חיים בריא ושל גנטיקה, אלוהים לא נמצא במשוואה. לדעתי הדרת הפנים הזו הגיעה לזקנים
-
קבורה בשטח התנחלויות היא מניפולציה מוסרית. בגלל כבוד המת, מניחים שהיהודים יימנעו מלהפריע את מנוחת המת ולכן "קובעים עובדה בשטח", כשקוברים את המתים שלהם בשטחים. לאחר שמפנים את בתי הקברות שלהם הם מתחילים לנגן על הרגש היהודי, בטענה שלקבור מישהו פעמיים זה להרוג אותו פעמיים. זו נבזיות, או ליתר דיוק מי שמבקש להקבר בשטחים מחלל
-
ההתמכרות מוגדרת כאובדן שליטה-עצמית וחופש בחירה, כאילו כדי לומר: כשאתה לא מכור, אתה אדון לעצמך ולבחירות שלך. אבל אפשר להסתכל על זה אחרת. התנהגות לא התמכרותית היא טבעית ומקובלת, והתמכרות היא סטיה, כאילו כדי לומר: כשאנחנו מסווגים התנהגות מסורה כלפי משהו שאינו רצוי לדידנו, בתור התמכרות, אנחנו מנסים להשליט את דעתנו על ההגיון שלך שאומר
-
היום ראיתי פקח תנועה רושם דו"ח והסקרנתי לדעת מה היה קורה אם רוח רפאים היתה מבהילה אותו, האם הוא היה בורח? ואז עלתה אצלי השאלה: אם כח על טבעי יתקוף שוטר במילוי תפקידו, האם הוא יועמד לדין? אם כן, איך יאכפו עליו את החוק? אם לא, האם יש מישהו שנמצא מעל לחוק? ואז הגעתי למסקנה:
-
הם רק חיפשו הזדמנות אז הנה האיטי קפצה להם ליד. למרות שהפעם הקודמת שהם רצו לעשות, למען נפגעי הוריקן קטרינה, התפספסה. וסליחה על הציניות אבל היו המון דיבורים על שיתוף פעולה כולל שיר חדש שמייקל ג'קסון כתב. בכל אופן הפעם, זה אפילו יוצא יפה כי חוגגים חצי יובל למחווה האמריקאית למסכני העולם אז מברוק. בקיצור,
-
עבור המוסיקה האפריקאית מסמן "העידן החדש" מספר ציוני דרך בסוף שנות השמונים, שחילקו את הכרונולוגיה המוסיקלית שלה ללפני ואחרי: האלבום "Graceland" של פול סיימון, WOMAD של פיטר גבריאל, משטר האפרטהייד שקרס, הדיגיטציה והגלובליזציה – כוכבנות-אפריקאית בינלאומית בחצי היובל האחרון, טומנת בחובה מסרים חברתיים אחרים לגמרי. גם התשואות שונות לחלוטין, המוראליות והכלכליות, ההד עצום יותר ובהתאם
by Negus of Pop
Culture Agent 