-
1. Surfer Blood – Astro Coast אלבום בכורה ללהקת אינדי-גיטרות אמריקאית, כמוהם ראינו רבבות. אלבומים כאלה נמדדים על פי פרמטר אחד בלבד – השירים. האלבום הזה מלא בלהיטים חמים תחת. לדוגמה: 2. Sleigh Bells – Treats עוד אלבום בכורה, שהפעם גובל במניפולציה מוזיקלית מכוונת. מעשה (משוערך) שהיה כך היה: גיטריסט הארדקור מואס בריחוק מהקהל הרחב
-
מרכוס דו סוטוי הוא פרופסור למתמטיקה באוקספורד, ומוכר לציבור הבריטי כמי שאמון על הפופולריזציה של המתמטיקה, "הבנת המדעים על ידי הציבור". בכך הוא בעצם מהווה את הפנים של המדע בפני התקשורת הבריטית, והיא מצידה נותנת לו במה נרחבת – הטיימס, הגארדיאן, רדיו 4, צ'אנל 4 וכו'. רק מתבקש לקבל מטעמו ספר רב-מכר, כשהוא בוחר להוציא,
-
ה-sonovox הקדים את הטוק-בוקס של פיטר פרמפטון ואת הווקודר של הרבי הנקוק ב-30 שנה, ואת האוטוטיון ב-50. המכשיר הזה מאפשר לכלי נגינה לשיר ומורכב מרמקול שמולבש על הגרון ומעוות את הקול של הזמר. הטוק-בוקס היה שכלול שלו, ששחרר את הידיים ואפשר להם להתמקד בכלי הנגינה, כשהקול עבר דרך צינור לכלי הנגינה. הווקודר והאוטוטיון הם פשוט
-
העידן המודרני התאפיין בשתי מגמות עיקריות – מצד אחד תקשורת ההמונים התפתחה בעקבות קדמה מדעית וטכנולוגית, מצד שני החל תהליך נרחב של חילון במקביל לירידה בסמכותה של הדת הממוסדת. אלא שבמקביל התפתחו גם שתי מגמות סותרות לכאורה: א. אם המודרנה היא זרז לחילון של החברה הרי שבסופו של דבר הרוחניות תיעלם מן העולם, אלא שמשום
-
לפרופ' וופא בילאל מאונ' ניו יורק יש עיניים מאחורי הראש, לא בגב. הוא השתיל מצלמה מתחת לעור של הראש שלו, בתור עיניים אחוריות, ויציג את מה שהוא רואה בעין השלישית במוזיאון לאמנות בקטאר למשך שנה החל מה-15 לחודש. כלומר, למשך השנה הקרובה פעם בשעה העין השלישית תלכוד את התמונה שהיא רואה ותציג אותה במוזיאון. העובדה
-
לאונרדו דה וינצ'י נחשב לאחד מגדולי אמני הרנסנס וחקוק בתודעה בעיקר בזכות יצירות האמנות שלו, דגש חלש יותר ניתן ליצירתו המדעית – הוא היה גם מדען, מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, אנטומאי, אדריכל ותאורטיקן מוזיקאי. דגש קטן עוד יותר ניתן ליחס בין האמנות לבין המדע ביצירתו. אחרי הכל נראה שציור היה רק תירוץ או אופציה אחת מיני
-
בעשור האחרון התמקד שם טוב לוי בכתיבת פסקולים. מוסיקה לסרטים שמופקים בישראל דורשת, כמעט תמיד, שילוב אלמנטים אתניים וכך נחשף לוי למוסיקת העולם. ולא שקודם היה חדגוני בבחירותיו. לוי נגע במשך השנים בז'אנרים מגוונים – פסיכדליה, רוק מתקדם, ג'ז, קלאסית וכו'. כילד להורים בולגריים, גדל על מוסיקה בלקנית. ועדיין, פסק הזמן שלקח מהלחנת מוסיקה קלה
-
ניתן לדמיין שבכל רחבי העולם המערבי נשמעו השבוע לא מעט גרגורי עונג וקריאות "פטאגן!", כשדמותו של קת'ולהו, כהנם הגדול של הקדמונים, הופיעה במלוא הדרה המשוקץ בעולמנו לאחר שקידוחיה של חברת בריטיש פטרוליום הביאה לפתיחת שער לממד אחר, שדרכו הסתערו יצורים מוזרים מרובי זרועות, עיניים ועוקצים. הדבר המעניין יותר הוא שההתפתחות העלילתית הזו לא דרשה הסבר
-
אחת מהבעיות העיקריות שניצבות בפני מתרגם של ספר כלשהוא היא הבחירה בין נאמנות לתוכן לבין נאמנות לצורה. הבעיה הופכת משמעותית במיוחד בגרמנית, במיוחד מפרוזה, ובמיוחד בטקסט שנכתב בכוונה תחילה בערפול על מנת לאתגר את הקורא – אלגורי, אמורפי, פארודי וחידתי. כזה הוא הטקסט של "כה אמר זרתוסטרא", שעבודת התרגום שלו מאתגרת ולו בשל העובדה שהיא
-
עמוס הופמן הוא גיטריסט ג'ז ה"חוטא" באבא של כלי המיתר, העוד. את השילוב בין שתי המסורות המלוות את כלי המיתר האלה – ג'ז ומוסיקה ערבית, הוא חקר בשני אלבומיו הקודמים. "Na'ama", שיצא בשנת 2006 בלייבל Magda. ו-"Evolution" שיצא ב-2008 בשיתוף עם הבסיסט אבישי כהן. אבטה בריהון, לעומתו, משלב את הג'ז במוסיקה אתיופית. במגוון ההרכבים שהקים
by Negus of Pop
Culture Agent 