Culture Agent

"ימים ששינו את העולם" הוא הספר הרביעי בסדרת “משני עולם“ של הוצאת מטר, קודמיו עסקו בנאומים, בנשים ובמסעות, כך שאם הם עסקו באופן פרטיקולרי פחות או יותר בנושא אחד של מדעי המדינה, רטוריקה, לימודי מגדר או גאוגרפיה (חוץ מהיסטוריה כמובן), זה הספר הרב תחומי האמיתי הראשון בסדרה. וככזה, לא קל לכתוב אותו ולו בשל רוחב היריעה שהוא מכסה, יומרני למדי, כל הזמנים וכל התחומים. פרקי הזמן שנבחרו לשמש כ"משני העולם" הם ימים, אני מניח שבאופן סמלי, כי רגעים זה קצר מדי ושנים זה ארוך מדי (וחודשים זה פלצני). המטרה היא לא לציין בהכרח רגעים מסוימים אלא יותר הלכי רוח שבמבט לאחור שינו את העולם כפי שאנו מכירים אותו כיום.

בכל אופן, מסתבר שרוב מה שקרה בתולדות האנושות ושינה את המציאות שאותה אנו חיים קרה ב-250 השנים האחרונות, ואם לא נהיה מצומצמים יותר אז 100. המאה העשרים היתה רבת תהפוכות כפי שלא קרה לפניה בהיסטוריה, כך שנכון יהיה לקרוא לספר "ימים ששינו את העולם במאה העשרים, ועוד כמה הקדמות". האם המאה העשרים באמת חשובה כל כך בשביל שתמלא חצי מימי ההיסטוריה, או שמא אנחנו מרוכזים יותר מדי בעצמנו בשביל שנדגיש את המאורעות הקרובים אלינו? האם כל השנים שקדמו לרנסנס הניבו רק 10 מאורעות ששינו את העולם במבט לאחור?

ובכן, אולי כן – אם מדברים על הכלים שעמדו לרשות קדמונינו, והיכולות שלהם להפוך את העולם לגלובלי באמת. יכול להיות בימי קדם היו ימים ששינו את המדינות מהיבט לוקאלי. אירועים גלובליים הם אולי אסונות טבע שהשביתו אימפריות, או מהפכות אחרות בתחומים של טכנולוגיה, מלחמות ומדע. שלושת אלה הם הקריטריונים המובילים לבחור את ה"ימים ששינו את העולם", וברוב המקרים דברים כאלה קרו, אכן, רק בעת החדשה.

אורן נהרי שערך את המהדורה העברית הוסיף ל-50 שהיו במהדורה המקורית, עוד 12 מאורעות ששינו את ההיסטוריה של מדינת ישראל – בהקשר הזה כשמדובר בהיסטוריה לוקאלית לא חייבים באמת להיות נאמנים לקריטריונים האלה למרות שהרוב המוחלט של האירועים שמצויינים גם הוא קשור במידה זו או אחרת ל"קטסטרופות" כאלה ואחרות בתחומים הללו. למרות שלא מדויק להשתמש במינוח קטסטרופה, היסטוריה בהתהוות לא מחשיבה תמיד מאורעות יומיומיים כאירועים משני עולם, ומעלה על נס דווקא ימים שבדיעבד יהיו שוליים. המחבר מביא כדוגמה את יום צליבת ישו כמאורע שלא נחשב בזמנו קטסטרופלי. אירועים קטסטרופליים שנחשבים לכאלה בסמיכות למתי שהם קרו יכולים לקרות רק ברמה הלוקאלית, או ההיסטורית הקרובה. לכן רק בהיסטוריה של מדינת ישראל שלא הולכת אחורה יותר מ-100 שנה יכולים להכלל אירועים כגון רצח רבין או המהפך ב-1977 ככאלה ששינו את ההיסטוריה.

חמישים הימים ששינו את העולם אכן לא כולם קטסטרופליים – אייזק ניוטון מתקבל לקיימברידג' או ביל גייטס מחליט לעבור למדיניות "קוד סגור", הם מאורעות קטנים, שרק מה שקרה אחריהם גלגל את ההיסטוריה ככדור שלג. הספר עצמו משכיל מאוד, ומקיף. כמו בכל לקט, ובעיקר אוגדן אנציקלופדי, אפשר לחלוק על המחבר ומן הסתם הערכים עצמם קצרים ולא ממצים. ובכל זאת, מדובר באחלה של ספר מתנה למעוניין להרחיב את אופקיו, בואו נאמר לילד בן 15 שרוצה לעשות צעדים ראשונים בהיסטוריה.