-
כשבאים לדבר על איטלו דיסקו, חושבים לרוב על איטליה בתור גטו שהוציא מוסיקה לעצמו ואף אחד מחוצה אליו לא התעניין במה שקורה בו. זה כמובן לא נכון. השנים הראשונות של האיטלו דיסקו היו בראש ובראשונה פלירט, אם לא הגירה, למוקדי הדיסקו הגדולים האחרים בעולם. איטליה היתה עוד נקודה במפה. רוב הפעילות היתה בפריז כמובן על
-
משוואה היא הרבה יותר מכלי מתמטי. היא יכולה להיות אמירה תרבותית, דרך חשיבה פילוסופית, אפילו כח פוליטי. רבים מאיתנו נוטים להתעלם ממה שסובב את המשוואה, מן הסתם בגלל שאנחנו נרתעים מהמשוואה עצמה, מתמטיקה גרידא מרתיעה אותנו – ספר כמו "המשוואות הגדולות" (הוצאת כתר) אמור להיות חלון אל העולם הזה עבור מי שלא מעוניין לדבר בשפה
-
המילה "אוטופיה" מגלמת בתוך עצמה שניות, משחק מילים על שני תרגומים מנוגדים ביוונית, "המקום הטוב" ו-"שום מקום", כאילו כדי לומר שהעולם לא יוכל להגיע לעולם אל הטוב ביותר, ומציאות שכזו היא בדיונית. לכן האוטופיסטים, אנשים שחתרו למען שלום, מקבלים לרוב יחס מזלזל של הוזים. היו פעמים שבגלל הקונוטציות הכאוטיות של המילה הזאת, אנשים כאלה אף
-
עבודה זרה נחשבת לעבירה הקשה ביותר ביהדות, שלמעשה נוסדה כדי למגר אותה. השאלה היא מה זה בדיוק עבודה זרה. האם רק פוליתיאיזם או שמא עבודת כוכבים ומזלות? האצטגנינות היא נקודה רגישה מאוד ביהדות, ואם נביט בפולחן שלה ובמיתולוגיה (אם מותר לקרוא לתורת הסוד ולסמליה בצורה כזו), לא קשה למצוא את המקום המרכזי שהשמש, הירח והכוכבים
-
בעשור האחרון זה כבר הפך לסטנדרט שאתאיסטים מעלים על הכתב את המניפסטים שלהם כנגד פונמנטליזם. מן הסתם אל מול עליית האיסלם הקיצוני, וכתגובה לאסון התאומים שהפגיש בינו לבין מרכז העולם המתקדם. אלא שהספרים האלה לא עסקו רק בקיצוניות. הטקטיקה שלהם ניגשה למקום אחר שנועד לשרש את הרעיון העיקרי שחולל אותה – הדת. אם יוכיחו שאין
-
לפני שאני מכתיר את "קיצור תולדות האנושות" כספר העיון הטוב ביותר שקראתי בשנים האחרונות אני צריך להסתייג ולומר שלא נראה לי שיובל הררי מחדש הרבה יותר מדי מלבד להנגיש את מה שכתוב בשני ספרים אחרים שהופיעו בעברית קודם לכן – "סיפורה של האנושות" של ג'יימס דייויס שיצא בהוצאת מטר ב-2007, ו-"רובים חיידקים ופלדה" של ג'ארד
-
"ספריית המתים" (כנרת/זמורה-ביתן) הוא מותחן הביכורים של גלן קופר, ארכיאולוג בהכשרתו, רופא מומחה למחלות זיהומיות לאחר ההסבה ותסריטאי לאחר ההסבה השניה (ולפני השלישית, לסופר ספרי מתח). הספר עוסק בפרופיילר מה-FBI שחוקר סדרת רציחות. המשותף לכולן הוא דפוס הפעילות של הרצוח, שליחת גלויות לקורבנות הפוטנציאלים לפני המוות בהן הוא מודיע להם באיזה תאריך הם עומדים למות.
-
"אפר על ראשה", הוא ספרה החדש של חוה עציוני-הלוי, פרופ' אמריטוס מאונ' בר אילן שלאחר פרישתה הקדישה זמנה בכתיבת רומנים על נשים מהתנ"ך. זהו לה הרומן התנ"כי השני, לאחר "אשת לפידות" שהופיע בשנה שעברה ועסק בדבורה הנביאה. הפעם היא עוסקת בתמר בת דוד, שנאנסה על ידי אחיה אמנון, אשר נרצח כתוצאה מכך על ידי אבשלום
-
"רוקחת הרפואות מסיילם" (הוצאה משותפת של מטר ושל כנרת) הוא ספר שעוסק, בגדול, במשפט המכשפות מסיילם בסוף המאה ה-17. קתרין האו, שכתבה אותו, היא צאצאית של נאשמות אמיתיות מהמשפט, אחת שמתה ואחת שזוכתה. אך למרות שהעובדה הזאת, זהו אינו מסע שורשים. האו לא כותבת על בנות המשפחה שלה בכלל, אחת מאמהותיה מוזכרת בצורה מעורפלת אבל
-
הידעתם שעוד לפני 2000 שנה לא היתה מילה שתתאר את הצבע הכחול? כך לפחות מראים טקסטים בני התקופה, ובטח אלה שנכתבו בזו שקדמה לה. עצמים רבים מקבלים שם צבעים אבל הכחולים מביניהם מקבלים בעיקר תארים. הים זועף, גדול, סוער אבל לעולם לא כחול. הוא יכול להיות כהה אבל לצבעו הכחול לא יינתן שם כי אם
by Negus of Pop
Culture Agent 