-

בפרשות ״תזריע״ ו״מצורע״ עוסקים בשלל מחלות עור, ונראה שדרמטולוגיה היתה נושא שהעסיק את הכהנים, רפואי האליל של אז. הדבר לא אפיין רק את הדת היהודית, מסתמן שכל התרבויות הקדומות היו אובססיביות למחלות עור ובעיקר לגרד. במצרים העתיקה נהגו לראות במחלות התערבות אלוהית ובכדי להיות מבורכים הנהיגו כללי היגיינה מקודשים. לכן הם גם מלו את עצמם,…
-

פרשת השבוע ״ויקרא״ עוסקת בקורבנות. הקורבנות ובעיקר קורבנות הדם היוו את מרכזן של שתי דתות העולם העתיק, הדת היוונית והדת היהודית. יש דמיון ויש כמובן שוני בין שתי הדתות. השוני הוא ברור, אופי השחיטה שאמור להיות ״כשר״ בלבד אצל היהודים והחיות הספציפיות מהן מקריבים. על הדמיון מעיד (אמנם בשלב מאוחר הרבה יותר, ומתוך גישה פולמוסית)…
-

האנגלים מכורח היותם גרמאנים העריצו את הזאבים. הם ראו בהם את כח הפרא, ואת שומרי הטבע. אבל מסתבר שבשלב כלשהוא, מסתמן שבהשפעה נוצרית, שכן הנצרות ראתה בזאב ובפרא בכלל כסמל של רשע, ההערצה לזאב פחתה. הדימוי של הזאב נפגע והזאב נחשב למעביר מחלות, תוקף אנשים, גורם להם בעצמם להפוך לאנשי-זאב, רצחניים ומשני צורה. ואולי מפני…
-

בני האורומו באתיופיה מעריצים את עץ השקמה. האורומו מתייחסים לעץ זה כאל ה-Odaa, האודאה. עבור האורומו, לאודאה יש משמעות רוחנית ואקולוגית כאתר לאסיפות פוליטיות, פולחן דתי וטקסים תרבותיים. מבחינת פוליטיקה, עץ השקמה שיחק תפקיד מפתח במערכת הממשל המסורתית של בני האורומו, הידועה בשם הגדאה Gadaa. שיטת הגדאה היא גוף שלטוני פוליטי מורכב המבוסס על מערכת…






