by Negus of Pop

Culture Agent

שלא עשני גוי

הברכה "שלא עשני גוי" היא מין תסמונת שטוקהולם, הקורבן מזדהה עם השובה שלו – היהודי בתפקיד הזה הוא כמו הנשים של גואל רצון, שאוהבות אותו למרות שהוא משעבד אותן. הברכה למעשה מתכוונת לומר שגוי פטור ממצוות ויהודי חייב, מצוות נתפסות בתור פרס ולכן אומרים בעצם תודה לאלוהים שחייב את היהודים במצוות, כי אם היה עושה אותם גויים הם היו פטורים. בגלל שהברכה "שלא עשני גוי" היא לא פוליטקלי קורקט ונשמעת כאילו שלהיות גוי זה דבר גרוע ולהיות יהודי זה דבר טוב, להרבה יהודים יש בעיה עם הנוסח הזה. מבינים ממנו כאילו שיהודים הם עם סגולה שמובחר מעמים אחרים. היהודים האלה מעדיפים לומר "ברוך שעשני יהודי".

הרעיון עם זה שהיהודים הם "עם סגולה" נובע מאותו עיקרון – אלוהים נתן לנו פרס כשחייב אותנו לשמור כל כך הרבה מצוות, בחר דווקא אותנו כי כנראה שראה בנו כאלה שיכולים להתמודד עם האתגר. כלומר, הרעיון של עם ישראל שמובחר מכל העמים לא מנסה להוציא את היהדות גזענית אלא בעיקר להצדיק את אורח החיים הסגפני הזה עם כל המצוות. אני קורא לזה, שוב, תסמונת שטוקהולם.

לברך "שלא עשני גוי" זה לומר "כמה טוב להיות יהודי". ואם הרעיון היהודי נשמע קשה, אז בואו נדמה בעיני רוחנו קלאברים שמודים לאלוהים שכמה טוב שהם נאורים ואוהבים אחד את השני. זה הרעיון בתפילת התודה של היהודים לאלוהים: הארת את דרכי ללכת במצוותיך, ללכת במצוותיך זה הטוב האולטימטיבי ועל החסד שעשית עימי תודה רבה. על אותו העקרון, קלאברים שרוקדים האוס ואומרים "ת'נק גוד איטס פריידיי" או "ת'נקס פור דה מיוזיק", מתכוונים לאותו הדבר.

אבי לבקוביץ

, ,

8 תגובות על 'שלא עשני גוי'

  1. תמונת פרופיל של אלי
    אלי

    הנושא הזה קצת יותר מורכב מכך אני חושש, אני מבין את הנסיון להציג את היהדות כפחות גזענית ממה שמשתמע מהברכות הידועות (לשמצה?) האלה, אבל בכל זאת כמה דברים:

    הנוסח הקדום ביותר לברכות מופיע בתוספתא:

    ר' יהודה אומר שלוש ברכות צריך אדם לברך בכל יום:
    ברוך שלא עשני גוי,ברוך שלא עשני אשה,ברוך שלא עשני בור.

    ברוך שלא עשני גוי כנאמר "כל הגויים כאין נגדו",
    ברוך שלא עשני אשה – שאין אשה חייבת במצוות,
    ברוך שלא עשני בור – שאין בור ירא חטא.

    כך שרק לגבי נשים הטעם הוא שהן לא מחויבות ב(כל) המצוות, אבל לגבי גויים הטעם הוא הפסוק "כל הגויים כאין נגדו", שאיך נאמר זאת בעדינות, לא ממש מחמיא לגויים ולא מתייחס בכלל לסיבה שהם לא מחויבים במצוות (ההסבר הזה לגבי הגוים מופיע רק בספרות היותר מאוחרת, והוא די אפולוגטי יש להודות).

    התפיסה הרווחת במקורות היהדות מכל התקופות היא שהיהודים הם עליונים על פני עמים אחרים, אפשר לפרש זאת בכמה דרכים אבל בסופו של דבר אי אפשר להכחיש את זה. איך שלא ננסה לפרש את הברכות האלה, בסופו של דבר היהדות רואה את עצמה כעליונה על פני עמים אחרים והתפיסה הזאת לא מסתדרת עם הערכים האוניברסלים והנאורים שאנחנו נוטים לאמץ כיום (אגב כמובן שלא רק היהדות חוטאת בזה, והתפיסה הזאת בהחלט רווחה בעולם העתיק גם אצל כל העמים האחרים, כך שלגבי זה היהדות לא פחות חמורה ממה שהיה מקובל בקרב דתות ועמים אחרים לכל אורך ההיסטוריה).
    סתם אנקדוטה, אבל לפי ההיסטוריונים המקור לברכות האלה ביהדות הוא כנראה במה שיוחס לסוקרטס שהיה מודה לפורטונה על כך שהוא נולד "אדם ולא חיה, גבר ולא אישה, יווני ולא ברברי" – כך שעל פי המקור בהחלט יש נימה די גזענית לברכה הזאת בלי שום קשר לאמירת התודה על החיוב במצוות.
    טכנית היהדות לא יכולה להיות גזענית פרופר מהסיבה הפשוטה שהיא מתירה לכל נוכרי להתגייר, כך שמדובר לכל היותר בשובניזם לאומני אבל לא בגזענות. אמנם זו טריפה וזו נבילה, אבל בכל זאת צריך לזכור את העובדה הזאת כשדנים תמיד בשאלת הגזענות ביהדות.

    אהבתי

    להגיב
  2. תמונת פרופיל של אבי לבקוביץ
    אבי לבקוביץ

    כשעוסקים ביהדות הקדומה ראוי לזכור שהיא היתה אז מיסיונרית כמו הנצרות, ולפעמים כל מה שהיהודי הציע לגוי הוא להאמין שיש אל אחד ולא יותר מזה, כך שהיו הרבה אנשים שחצי-התגיירו, כי הם אמנם האמינו שיש אל אחד אבל לא קיימו את המצוות. אנשים כאלה היו גרים-תושבים, ושמרו רק 7 מצוות. המערכה של היהודים היתה נגד האנשים שלא האמינו שיש אלוהים אחד ונגד גויים אלה הם יצאו, ואף התנשאו עליהם.

    מי שהסכים לקבל עליו עול מצוות נכנס אוטומטית לכלל עם ישראל, מי שלא הסכים לקבל עליו אפילו את האמונה באל אחד נחשב למורד באל ולאויבו. בשפה הסימבולית של היהודים דאז, מי שגילה שיש אל אחד גילה את האור, מי שלא עשה את זה חי בחושך והוא סכל.

    זה מקור ההתנשאות היהודי על הגויים. היהודים האמינו שמבין כל האנשים הם זכו לאותה הארה, ולכן הם חכמים. כל מי שלא זכה להארה ומגשש באפילה, הוא בור נחות. בשפה הסימבולית, שוב, אלה שזכו להארה נחשבו לשנים עשר השבטים ואלה שלא נחשבים לשבעת עממי כנען שאותם יש להרוג – להרוג במובן של לתת לאור לגבור על החושך.

    למה לאורך השנים היהודים נתפסו כמתנשאים גם ברמה הגזענית? למה היהודים הרבו לטעון שהם העם הנבחר ושכל האחרים נחותים? זה כבר קשור לסילוף. העובדה היא שהנצרות היא הדת היחידה שהמשיכה את מסורת המיסיון היהודית, דווקא היהדות היא זו שהמירה את אידאל המיסיון בפיתוח אתוס גזעני.

    הנצרות טוענת שהיא ישראל שברוח, שוב, מפני שישראל נחשב בעיניהם למי שלא רק קיבל את האמונה באל אחד אלא בשילוש הקדוש. היהודים נחשבים לנחותים מפני שהם כמו הגרים-התושבים של אז (וככה גם הסינקרטים). הפגנים נחשבים לכופרים של ממש ולכן הם נמצאים בתחתית.

    לעיתים היו גלים של קנאות שהחשיבו ככופר גם את כל מי שלא ישראל בכל מאודו ויישמו את מלחמת שבעת העממים ליטרלי – גם זה בטעות. היהדות המקורית לא הטיפה להרג פיזי של הכופרים אלא למיסיון, שהוא מצד אחד הרג רוחני של האמונות הקודמות ומצד שני הענקת חיים "עשיית נפשות".

    אפשר גם לציין את האמרה "כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא": מי שקיבל עליו את האמונה באל אחד והתבדה, כך שחזר להיות גוי, יש עניין גדול יותר בהחזרתו לכלל ישראל. כי הוא כבר "עלה" ו"נפל". צריך לחדד גם בעניין הסימבוליקה הזו של עליה ונפילה, מדובר באותו רעיון שיש להקים עם מי שהוא או בני משפחתו נופלים בדרך. "לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו", הכוונה שמי שנפל הוא כבר לא "בן אדם" אלא בהמה הנחותה ממנו.

    ושוב חוזרת השאלה – אם השפה היהודית היא סימבולית כל כך, איך זה שהיו מי שפירשו אותה ליטרלי? והתשובה ששוב חוזרת: הם טעו ברוב טפשותם. אני מצטער שזה נשמע אפולוגטי, אבל אילולא הנימה הזאת ייצא שאמונה באל אחד היא דבר שכרוך בגזענות ושפלות, ויווצרו פרדוקסים (כמו לדוגמה: ההומניזם) שהפרשנות האלגורית מתירה בקלות.

    אהבתי

    להגיב
  3. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    למיטב ידיעתי, אין ליהודים יותר מצוות מדתות אחרות. שלא לדבר על בודהיסטים.
    ומה הקשר של התמונה שהוספת להארה שלך?

    אהבתי

    להגיב
  4. תמונת פרופיל של אבי לבקוביץ
    אבי לבקוביץ

    את התמונה ששמתי מצאתי בגוגל כשחיפשתי captor, התוצאות האחרות לא העבירו מספיק טוב את רעיון השבי ללא מילים. בדיעבד אחרי התגובה הזאת עדיף שאשנה את זה מתמונה של שובה לתמונה של אסיר, ועוד אסיר יהודי שזה בכלל להיט. תודה על ההערה.

    לגבי מספר המצוות, לא הוא העיקר אלא הנכונות לשמור אותן. מהבחינה הזו כל אדם דתי מזדהה עם "השובה" שלו – אלוהים. מה שמיוחד ביהדות כפי שאני מבין אותה היא התפיסה של המצוות כעונש מאסר, והחנינה ממנו תבוא לעתיד לבוא. אוהבים להמשיל את העניין למלך שכעס על הבן שלו והכניס אותו לכלא, אל האלוהים היהודים מתייחסים גם כאל מלך (ביראה) וגם כאל אב (באהבה), ומצפים ממנו גם ליחס זהה, כמלך הוא משתמש במידת הדין וכאב הוא משתמש במידת הרחמים.

    הנקודה הרגישה יותר בפצצה המתקתקת הזאת, היא מתי האסיר היהודי יתפכח מתסביך שטוקהולם הזה ויבין שעבר שטיפת מח. ובשפה יותר עדינה, יש שתי תפיסות משיחיות ביהדות, אקטיבית ופסיבית. התפיסה הפסיבית מחכה שהשובה יתן על דעת עצמו את החנינה, והאקטיבית מנסה את אחת משתי הדרכים כדי להשתחרר, או לנסות לשכנע את השובה לחון את האסיר מוקדם יותר (על ידי קיום יתר של המצוות), או לנסות להמלט מהשבי (הפקרות ונטישת הדת). המשותף לשתי התפיסות האקטיביות היא הרעיון של קום ועשה כי זה בידיים שלך.

    אני לא חושב שרעיון ההפקרות הזה קיים בדתות אחרות. גם ביהדות הרעיון הזה קבור אי שם בקצה האזוטריה, והממסד מנסה להעלים ראיות לקיום הגישה הזאת, גם על ידי הצנעה של המקורות (ואיסור לקרוא בהם) וגם על ידי השקטה מגמתית של תופעה רחבת היקף שהתקיימה לפני כ-300 שנה: השבתאות. היהדות הממוסדת הוציאה את השבתאים מחוץ לגדר, וקיוותה לעשות כך גם לחסידים שמחזיקים בעמדות אנטינומיסטיות דומות.

    "שלא עשני גוי" טרם הגאולה הוא תסמונת שטוקהולם, ואחריה הוא הכרה בזכות להגאל. זה בעצם לומר "אם לא הייתי יהודי לא הייתי שם לב שנגאלתי". צריך לשים לב שעל פי הדיאלקטיקה הזו לעתיד לבוא, כשכולם יכירו בייחודו של האל, למעשה לא יהיו "גויים". ההודאה במקרה הזה תהיה על עצם זה "שלא הייתי צריך לחזור בתשובה כי נולדתי צדיק". ובאורח משל: בן טובים מודה על כך שהתמזל מזלו להוולד במשפחה הגונה ולא פושעת. כאן כבר אין מקום לגזענות, לטעמי. לא הייתי נפגע אם שרי אריסון היתה מודה לאל שהיא נולדה למיליארדר, וגם סמי עופר לא היה נפגע (כי הוא הגיע למעמד הזה בעשר אצבעותיו).

    אהבתי

    להגיב
  5. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אני חושב שהיהדות מאבחנת לטובה יהודים מבני דתות/עמים אחרים, למשל ייחל לאחיך היהודי מה שאתה מייחל לעצמך, או כפי שהזכרת מקודם “כל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא”, בעוד שדתות יותר מאוחרות מביאות אמירה יותר אוניברסלית. למשל הנצרות שמביאה את האמירה ייחל לאחיך את מה שאתה מאחל לעצמך. או האסלאם כפי שמצוין בקוראן ש"כל ההורג נפש כאילו הורג את האנושות כולה". או נאום הפרידה של הנביא מוחמד שבו הוא אומר "אין הבדל בין ערבי לגוי אלא באמונה". ואם גזענות הינה אבחנה בין גזע אחד לאחר אין מנוס מפרשנות גזענית

    וחוץ מזה העם היהודי רואה את עצמו כעם נבחר, חזרה בזמן לצמיחת היהדות כשלא היו דתות מונותיאיסטיות אחרות. השאלה מדוע העם היהודי תופס את עצמו כנבחר על מה ועל מי ומדוע יש צורך באהבה תלוית עם/דת של אהוב ליהודי. ועל-אף שמנסים לתת פרשנות נטולת "גזענות" לעם הנבחר, ותודה שלא עשיתני גוי, אין מנוס מאינטרפרציה גזענית כל עוד כורכים בין הדת ללאום היהודי, דבר שהופך לתפיסת היהודים את עצמם כעם/לאום נבחר. וכל האנשים האלה שרוקדים בוידאו שצירפת, מאמינים שהם נבחרים ושיש להם יתרון על עמים ודתות אחרות. ועובדה היא שכולם, למעט מיעוט חריג של יהודים קתולים ומסורתיים, לא נותנים אינטרפרטציה מיסטית-אזוטורית לדברי הקודש.

    אהבתי

    להגיב
  6. תמונת פרופיל של אבי לבקוביץ
    אבי לבקוביץ

    אכן, מרגע שהיהדות הפכה מדת נטו לזרם אתני וההבדל ביניהם הטשטש, כל הכתבים הללו הפכו לגזעניים. על כן, על מנת שלא להוציא את היהדות גזענית חייבים להבדיל בין "דת יהודית" לבין "גזע יהודי". למעשה, אין כזה דבר יהדות אתנית. כמובן שיש כזה דבר, אבל לאחר כל כך הרבה שנים אי אפשר להתחקות אחריה. האמת היא שגם העניין של לאומיות אתנית הוא המצאה של העת החדשה, מתוקף היותה של היהדות אוניברסלית היא גם אי-לאומית. תקרא לזה איך שבא לך, פרה-לאומית או פוסט-לאומית. הסכסוך היהודי-גויי הוא דתי נטו, ומה שהופך אותו לגזעני הוא המודרנה שבראה את המונח "לאום אתני" (או לחלופין פרשנות מוטעית של המושג "ישראל", שרואה אותו כזרם אתני ולא כדת בלבד)

    ד"א השאלה שאמורה עכשיו להשאל היא האם התנשאות על רקע אמוני היא דבר מוצדק, כלומר האם המונותאיסטים רשאים להחשיב את האמונה הפוליתאיסטית (והאתאיסטית) כנחותה ממנה? מה שברור הוא, שבין שלוש הדתות המונותאיסטיות לא אמור להיות סכסוך רב מדי, אם כל המטרה היא הכרה באל אחד. הבעיה העיקרית היא שהמטרה מזמן היא כבר לא ההכרה באל אחד, אלא בנספחים שלו, מיהו שליחו האמיתי.

    אהבתי

    להגיב
  7. תמונת פרופיל של
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אבל היהדות במקור הינה אתנית, בכל מה שקשור לשבטי ישראל שמה שמקשר ביניהם זה קשר דם!
    ישנה מחלוקת גם לגבי ההכרה באל אחד. לגבי התהיה שלך אם התנשאות על רקע אמוני הינה מוצדקת, נמצאה לה תשובה בתאוריות הזכויות למיניהן, ששללו כל הצדקה לאבחנה מעין זו.

    אהבתי

    להגיב
  8. תמונת פרופיל של אבי לבקוביץ
    אבי לבקוביץ

    אחת משתי תשובות:
    1. הדבר היה נכון עד לגלות בית ראשון, בבית שני יהודה היה הקבוצה האתנית וישראל היה הקבוצה הדתית. במקרה הזה, מי שלא שייך ליהודה האתנית יכול היה להצטרף לכלל ישראל אך לא להיות משיח בן-דוד. אבל באחרית הימים, כל מי שיהיה שייך לכלל עם ישראל ייגאל, ולא משנה מאיזה מוצא הוא.

    יש כאן גזענות מובנית, למרות שלא בהכרח היא אגרסיבית – כלומר, אמנם משיח יכול להיות רק מיהודה האתני אבל מעבר לזה אין הבדל בינו לבין ישראל רגיל. רבי עקיבא שהיה גר (ואפילו גר-צדק, שכן קיבל על עצמו תרי"ג מצוות) יכול להיות מנהיג, אבל משיח יכול להיות רק שמעון בר-כוכבא, נצר לדוד המלך. אני מעדיף להתעלם מההצעה הזאת ולהתייחס להצעה השניה.

    12 השבטים של ישראל זה נראטיב מומצא. דעה זו מקובלת על מבקרי המקרא, שטוענים שהיה מפיץ של המונותאיזם וקבוצת חסידים שלו (משהו בסגנון משה והלווים) שעשו נפשות לדת החדשה ואט-אט הגיעו אל כל יושבי ארץ ישראל ההיסטורית, כלומר נחלת 12 השבטים. לא כל השבטים התגיירו לחלוטין, וחלקם המשיכו לעבוד אלילים באופן סינקרטי. הסיעה הדויטרונומיסטית לא אהבה את זה ושכתבה את ההיסטוריה כאילו שהשבטים שעבדו אלילים מאסו בה' וחזרו לעבוד את הבעל, למרות שבדיעבד הם עבדו את ה' במקביל לבעל. יהודה היה השבט היחיד שעבד את ה' לבדו, למרות שגם הוא לא היה ב-100% ואלה היו חטאות הממלכה טרם החורבן ע"פ ההיסטוריוסופיה הדויטרונומיסטית.

    כלומר, מדובר בהתפתחות דת ישראל הקדומה וחדירתה אל מרחב עובד אלילים. ככל שהשנים עוברות, אחוז המונותאיסטים הולך וגדל, ואחוז הסינקרטים הולך ופוחת (ועוד פחות מזה עובדי האלילים לבדם). לאחר חורבן בית ראשון, המונותאיסטים משתלטים על ירושלים ודוחים את כל מי שנותר סינקרטי (השומרונים, לטענתם).

    במסגרת הנראטיב הדויטרונומיסטי המשוכתב, כאמור, שהיה מונותאיסטי פאן-ישראלי, כל שבטי ישראל עבדו את ה' במקור, אבל בשל חטאותיהם גלו ועשרה מהם אבדו. השניים הנותרים בחסדי האל שבו לארצם, ונקראו על שם כל הקבוצה המקורית. וכאן השכתוב: הנותרים בארץ שהיו מונותאיסטים ברחו ממנה לאחר רצח גדליה, הנותרים בארץ שלא היו מונותאיסטים אלא סינקרטים לא נחשבו כלל "ישראלים" למרות שמבחינה אתנית הם בהחלט היו. בכללם השומרונים שעל פי ההיסטוריוגרפיה היהודית הם כותים, ובני טבאל שישבו בעבר הירדן שעל פי ההיסטוריוגרפיה היהודית הם עמונים.

    כתבתי על זה כאן במסגרת הביקורת על הספר "מאין באנו" של ישראל קנוהל שפותח פתח לטענה מס' 2. טענה מס' 1 משתמעת ע"י חוקרים אחרים שאני לא יודע לציין בשמם כי הספרים לא מולי – דעות דומות מצוטטות בפרקים הראשונים של "מתי ואיך הומצא העם היהודי".

    בשורה התחתונה: ההיסטוריוגרפיה של חז"ל על פי שתי הדעות טשטשה במודע את היסוד המיסיונרי של היהדות, על מנת ליצור היסטוריה משופצרת ועל פיה היהודים גלו פעמיים מארץ ישראל בעוונותיהם. מבחינה תיאולוגית זה מסתדר פיקס, מבחינה היסטורית זה מסולף. הבעיה עם התיאולוגיה היהודית הרבנית היא שבעקבות הרפורמה הזאת, היא הפכה את היהדות לדת-אתנית וכתוצאה מכך לגזענית. בשורה העוד יותר תחתונה: היהדות הרבנית אינה היהדות המקורית, וסילפה אותה.

    אהבתי

    להגיב

כתוב תגובה לאבי לבקוביץ לבטל