מפגרים אבל אופטימיים

הומנואידים הם יצורים קריפיים. זאת עובדה. למה קריפי? כנראה כי הומנואידים הם בני-אנוש לא מושלמים. גם כשהם נראים חיצונית כמו אנשים הם עדיין מטרידים, בין אם הם נראים מתוכנתים מדי, אוטומטיים מדי, או פשוט חסרי רגשות. אין להם את הניואנסים האנושיים האלה שיתנו להם את ה"צ'ארם" הדרוש. או אולי פשוט אפשר לראות את זה כך: […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

סרטוני מציאות

"סרטוני התנהגות", או בפי הכל, הפה שלו עצמו לפחות, פה העם – "ריאליטי קליפס". נתי אורנן המציא ז'אנר. בטח עשו את זה לפניו, והוא עושה את זה מתוך הלא מודע. ובכל זאת. אורנן, ששוקד בימים אלה על אלבום הסולו שלו, הפיק באופן עצמאי סדרה של חמישה קליפים חובבניים לשיריו, סוג של הכלאה בין "זמרי חדר […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

ברק-רול

אהבתם את בוש שר את "סאנדיי בלאדי סאנדיי"? בטח תאהבו את ברק אובמה שר ורוקד כמו ריק אסטלי. המתמטיקה של המימטיקה היא פשוטה: תופעת רשת ועוד תופעת רשת שווה תופעת רשת, בטח אם ההתכה היא בעצמה תופעת רשת. הריק-רול הוא תופעת רשת היסטרית, ברק אובמה כבר הפך מזמן לתופעה (אובמה גירל, ברק או'בוליווד וכו'), מאש-אפ […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

Vox Populi

אמנים מבטלים הופעות בגלל שלא משתלם לבוא לארץ? אין כאן סטנדרטים ראויים? כל מי שמרשה לעצמו לירוק לעברנו בכל זאת, הם רק הדינוזאורים? ואולי זהו הזלזול ההדדי של כל הנוגעים בדבר במאורע הזה שנקרא הופעה בינלאומית בארץ? זה מתחמם ומתחמם עד שמגיע לנקודת רתיחה. קשה לי שלא לתת את 5 הפני שלי בנושא, ממרומי הממוצע […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks

ניתוח לשינוי להקה

ניתוח לשינוי להקה

תולדותיה של להקת האינדסטריאל הבריטית, Throbbing Gristle מעניינות לאו דווקא בגלל החידושים המוזיקליים שלה והמצאתה ז'אנר שלם שהשפיע עד היום, אלא בגלל פרטים "עסיסיים". הופעות מלאות דם וצואת תינוקות, אלימות כלפי הקהל ושינויי מין – ביטויים המוכיחים שהאהבה היא מעל לכל. מחקירת ההיסטוריה של הלהקה אפשר להסיק דבר אחד: היום לא מספיק להיות סתם "חרש […]

  • Facebook
  • Twitter
  • email
  • Google Bookmarks