Culture Agent

עם שוש עטרי דיברתי באחר-צהרים לחוץ, כך שלצערי הרושם שהיא הותירה עלי מאחת מהשיחות הבודדות שלי איתה הוא של אישה חמת מזג וקצרת-רוח, אבל גם בשטף הדברים (והעצבים שהיא חטפה ממני) היה אפשר לקלוט את החדות והנחרצות שלה. קלטתי מדבריה את השבר על מפעל חייה שירד לטמיון משיקולי רייטינג, את חוסר ההבנה של הממסד לחשיבות שלו, ובעיקר עד כמה החאפריות הישראלית האופיינית השתלטה גם על שידורי המוסיקה בשנות האלפיים. מאחר שמהר מאוד הבנתי שהראיון הזה לא הולך בכיוון שאליו רציתי למשוך, ולא יעזור כמה שאחזיר אותו לאיפה שאני באמת רוצה – מעמדה של המוסיקה הלועזית לאחר עידן רשת ג' הלועזית – הרבה ממנו לא היה שימושי. לא רציתי להפוך את הכתבה הזאת לכתב אישום נגד רשת ג' וגם לא כתב אישום ישיר נגד אף אחת מהתחנות המתחרות. חששתי גם שהתבטאות נמהרת אחת שלה יכולה לגרום למהמורות פוליטיות, וזה בטח לא מה שבא לי לעשות לה. אז העדפתי פשוט להשאיר את זה בחוץ.

::.::

בליל ה-31 למרץ הייתי בהופעת ההשקה לאלבומו החדש של מומי לוי וזיהיתי אותה בין הנוכחים. זו היתה הפעם הראשונה שאני פוגש את שוש עטרי בפורום חופשי שכזה אם בכלל, וחככתי בדעתי אם ללכת אליה וללחוץ את ידה, או לוותר על ההזדמנות "כי לא מתאים". זו היתה התחבטות של ממש, כשהמחשבה הדי אדיוטית של, "לך, מה יש לך להפסיד, מי יודע אם תהיה לך הזדמנות נוספת לעשות את זה", לא מרפה ממני. בסופו של דבר החלטתי ללכת על זה, ולבקש ללחוץ את ידה. "אין לי משהו מיוחד לומר לך, רק רציתי לומר לך שלום", אמרתי לה. היא לא לגמרי הבינה למה ומה אני רוצה ממנה, אבל היא הושיטה לי יד וחייכה. התרגשתי כמו ילד קטן, על זה שפגשתי את האישה שהכי הערצתי. בבוקר עוד הספקתי לנסוע באוטובוס, ולשמוע ברדיו את הצחקוקים שלה בתוכניתה היומית ברדיו לב המדינה. כעבור כמה שעות היא נפטרה בפתאומיות. הרגשתי חמוץ מאוד. יהי זכרה ברוך. הלוואי שמישהו יגשים את החזון שלה מחדש.

::.::

האם ההחלטה של רשת ג' היתה נבונה במרחק של 10 שנים?
"לא, לשדר רק מוסיקה ישראלית זה להכניס את עצמך לגטו, הם עשו את זה בתור נסיון להציל את הפופולריות של הרשת, והם מספרים שזה עזר. מנעת מעשרות אלפי מאזינים לשמוע את המוסיקה שהם אוהבים, וגרמת להם לעבור לתחנות אחרות שמשדרות בכל מקרה גם וגם. במבט לאחור אני בטוחה שהיה אפשר לאפיין מחדש את המוסיקה המנוגנת בתחנה, ולא היה צריך להפסיק לשדר מוסיקה לועזית לגמרי. מבחינתי, בדיעבד הם עשו צעד ממש אדיוטי".

מה ההבדל בין שידורי המוסיקה הלועזית של אז לעומת אלה של היום?
"בזמנו, בנינו ברשת ג' מראה מושלמת של מה שקורה בעולם, ולא רק בתחנה מסויימת. בתוכנית שלי ושל טוני פיין שידרנו מוסיקה מכל העולם – אנגליה, ארה"ב, אירופה ואפילו אפריקה ודרום אמריקה. מה יש לך היום? היום או שיש לך תחנות סנוביות כמו 102 וגלגל"צ…. תעזוב, בעצם. אני צוחקת על המחליטנים הקטנים האלה, שמנפנפים בזה שהם גדלו על אהבה של להקה שכוחת אל ממרתף בשכונת עוני במנצ'סטר. הם לא יודעים מה זו מוסיקת שוליים. יש תחושה של התנשאות כאילו שהם המציאו את המוסיקה. יש גם גזענות מצד השני. וכשהם משדרים, זה מיש-מש אחד גדול. אין לי שום דבר נגד זה, אבל אדם יכול לחכות שעות כדי לשמוע שיר שהוא אוהב…"

ויש כאן עוד היבט: השדרן-הכוכב…
"לרשת ג' היתה מאז ומתמיד מדיניות של אי טיפוח כוכבים, ולדעתי זה מה שהוריד אותה מגדולתה, בדיוק כמו שזה גם מה שעשה אותה בזמנו, הכוכבים והכריזמה שלהם. אבל ככל שעבר הזמן הם רק הלכו יותר לקראת זה שנעזוב. הם המשיכו במדיניות אי-ייצור כוכבים, הם גרמו לכך ששדרן שנמצא היום בתחנה לומד טכנית להיות קריין בלבד, הם הביאו אנשים 'לא נכונים' לתחנה, העורכים לא התחדשו…"

אם כך, האם אגדה כמו אז יכולה לקום שוב?
"אני חושבת שההצלה של רשת ג' תהיה החזרת המצב שבו משדרים בה מוסיקה לועזית, החזרת המצב שבו תחנות אחרות יגדלו על רשת ג'. היא צריכה לשדר את שניהם, מוסיקה לועזית ועברית, בתמהיל המתאים, עם שדרנים נחמדים שידעו על מה הם מדברים, לא שוויצרים ולא כאלה שמדברים על מה שהם לא. שדרנים שיהיו שנונים, ומבריקים וציניים וכל מה שקשור למוסיקה שמושמעת ונשמעת טוב"