לפעמים חלומות מתגשמים ולפעמים אגדות הופכות למציאות, לפחות בבועת המציאות החלופית הנקראת מועדון הבלוק. והפעם: שובו של המאסטר! הערב, ה-3 ליולי, תקליטן-העל דני קריביט, אחד משלושת המייסדים והרזידנטים של ליין המסיבות המיתולוגי Body & Soul, רזידנט ומייסד הליין 718 Sessions, ואחד מהיוצרים והתקליטנים החשובים והוותיקים ביותר של ניו יורק, מגיע הישר ממנהטן לתל-אביב לערב חד פעמי שכולו סולפול. ארבעים שנות נסיון וסאונד חמים על רחבה אחת שראויה סוף-סוף לאגדה שכזו. אגדות, במסגרת ליין האגדות, Legends פרק ב’. להמשך קריאה…
אין תגובות » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי נועם סולקאט בתאריך 2/July/2009
היו זמנים בהם כתבתי על השוואה בין כרוניקה של משיח לבין סיפורי ניו אייג’ עכשוויים, ומרדפים תקשורתיים אחרי כוכבי פופ. את מייקל ג’קסון השוויתי ליעקב פרנק, ואת בשורתו לאהבה של ישו. את הרצחו של ג’ון לנון השוויתי לצליבה, את מלחמתו של הממסד במסרי הפופ השוויתי לויה דולורוזה. היו זמנים, אבל אז מייקל ג’קסון מת. בלתי נתפס איך אגדה בחייו, הופך לאגדה מתהווה במותו. מהבחינה הזו, המיתוס שנבנה בימים אלה הופך אותו לחי ובועט. הוא אינו איתנו אבל נשמתו איתנו, מעוררת את ההשראה – אנחנו מדברים עליו, אנחנו חושבים אותו ואת שיריו, הוא מרתק אותנו. הוא חי. זה מה שגורם לי להשוות את הפסטיבל הגדול והעניין המחודש במלך הפופ, לתנועה המשיחית בחב”ד ולהתמודדות של השבתאים עם המרתו של שבתאי צבי ובעיקר עם מותו. כל אחד מהם, גם מהנוצרים אגב לאחר הצליבה, התמודד עם המוות בדרך התיאולוגיה - המשיח לא מת, הוא נגנז באורות עליונים, התאחד עם השכינה ובמהרה יתגלה שנית ויביא את הגאולה. אני יכול לומר את אותו הדבר על מייקל ג’קסון, חי וקיים לעולם ועד. אגדה שלא מתה ותיחרת לזכרון נצח. להמשך קריאה…
3 תגובות » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי אבי לבקוביץ בתאריך 2/July/2009
אנשים הם דמויות בתודעתנו, אם ננקוט בגישה של סוליפסיזם רדיקלי, כלומר רק התודעה שלנו קיימת וכל מה שאנחנו חווים מתייחס אליה, הרי שאנשים שאנחנו מכירים הופכים לחלק מאיתנו כשיש לנו יחס כלשהוא אליהם. הווה אומר, כשאנחנו רואים בהם כניצבים היחס אליהם הוא רופף אך מי שלא ניצב לא קיים בעולם. ברגע שהוא הופך לאיש רקע “הוא נברא”, עם כל הביוגרפיה שלו שמתיישבת באורח נפלא ומושלם בסיפור חיינו וסיפור חייהן של כל הדמויות בתודעתנו (בסגנון ההרמוניה שנוצרת במסגרת העולמות האפשריים שבוחן אלוהים ובוחר את הטוב ביותר, ע”פ לייבניץ). ברגע שמתרחשת שבירת הקרח והדמות עוברת מהרקע אל החזית - נוצר רושם כלשהוא אצלנו כלפי אותו האדם. הוא הופך לחלק מאיתנו ברמה כזו שלא נוכל להתעלם ממנו. במידה והוא מזיק לשקט הנפשי שלנו נרצה לכרות את “האיבר” החדש שנוסף לנו, במידה והוא תורם אליו נרצה לטפח אותו ולהפוך אותו למרכזי יותר. אהבה היא אימוץ, רתיעה היא שאיפה לכרות דמויות לא רצויות בתודעתנו, ועדיין - כל האנשים שאנחנו נחשפים אליהם, ותופסים מקום בתודעתנו, נמצאים שם רק כי אנחנו נמצאים כאן והם חלק מאיתנו. להמשך קריאה…
אין תגובות » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי אבי לבקוביץ בתאריך 2/July/2009
מקסימיליאן הקר ישיק את אלבומו החדש בהופעה שלישית בארץ, ב-17.7, במועדון החתול והכלב שבתל אביב. ההופעה תתקיים במתכונת סולו + פסנתר כנף, “מופע חדש ומיוחד”, שונה מהקונספט של שתי הפעמים הקודמות שהיה כאן. הקר משיק את אלבומו כאן, כי הוא אוהב את ישראל, כי יש בישראל אנשים שאוהבים אותו וכי הוא חבר של המפיק, אבל בקטנה. הקהל הישראלי נאמן לו, הראשון ש”גילה” אותו והפך אותו לכוכב מיינסטרים (כמה שאפשר לקרוא לוואן היט וונדר כוכב) - וראוי ביותר. האלבום “One Day” יוצא כעת באירופה, שנה לאחר שיצא במזרח הרחוק, הגרעין השני הכבד של קהל המעריצים של הזמר. בבריטניה הוא יופיע בראשית אוגוסט, בשאר אירופה הופיע השבוע. ממנו הסינגל הראשון “The Space That You’re In” כאן להאזנה. פתיחת שערים ב-21:00. כרטיסים במכירה מוקדמת 70 ש”ח (בקופה: 85) - להשגה: קרמבו, קצת אחרת, המפיק: 0509620266. הפקה: נמרוד מרון ארז בשיתוך מיוזיק רום והחתול והכלב, האתר, מייספייס. לפרטים מלאים בפלייר. להמשך קריאה…
אין תגובות » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי אבי לבקוביץ בתאריך 1/July/2009
מצאתי בחנות יד שניה ספר מעניין ולכן אני קורא אותו כעת. “האדם הממוחשב - לחיות עם מחשבים” של גורדון פאסק וסוזן קארן, ספר עיון עתידני שיצא ב-1982 (תורגם לעברית ב-1984) ועוסק ביחסי אדם-מחשב, בהטמעתה של התרבות הטכנולוגית בשימוש היומיומי ובעיקר בהשפעתה על הלך החשיבה האנושי. מרפרוף אני מתרשם מהנאיביות והקסם שבספר, ושבסך הכל הוא לא מנותק לגמרי מהמציאות בה אנו חיים, תרחיש די מהימן. כמובן שעוד לא קראתי את כל הספר בשביל לעמוד על אי דיוקים או על כמה עמדות סוררות מדי של מדע בדיוני יש בו באמת, אבל בינתיים זה מענג, מרתק וכאמור ראשוני מאוד מאוד. מדברים שם על טכנופוביה, התמכרות ומשחקי וידאו באטארי - “רובנו מסוגלים לעבור ליד מכונת ‘פולשי חלל’ בלי ייסורי-נפש קשים במיוחד. לדעתנו, יש גבול להשפעות שיהיו למחשב על תרבותנו”. האמנם? אגב, אם מישהו קרא את הספר ורוצה לחלוק רשמים / להתדיין, ראו זאת כהזמנה.
אין תגובות » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי אבי לבקוביץ בתאריך 28/June/2009
זוהי ביקורת ראשונית על ספר שאני אמור לכתוב עליו מסה יותר גדולה (ואכן אכתוב עליו), כי עדיין לא בכל יום מופיעה יצירה שעוסקת ב-תחום החביב עלי, שלמענו הקדשתי דקות רבות מכתיבת תובנותיי (כולל כאן, כפי שבטח שמתם לב). יקיר הבלוג ונותן ההשראה עידו הרטוגזון הוציא את ספר הביכורים שלו “טכנומיסטיקה” שהגדיר את התחום במילה אחת ומדוייקת: הקשר בין טכנולוגיה ורוחניות הוא הדוק, אין ביניהן סתירה ולהפך, הטכנולוגיה היא מכשיר מצוין להשתלמות רוחנית ולתקשור עם ישויות עליונות, הטכנולוגיה היא עזר לכיול נכון של התודעה בדרך לנירוונה. מדריך כזה לכיול התודעה מופיע בספרו החדש, שתת כותרתו היא בהתאם, “מדריך לתודעה בעידן הטכנולוגי” ; הספר הוא חווית קריאה, רהוט ושובה. מי שמתחבר יישאב, מי שלא, מוזמן רק לתת צ’אנס. אני יודע למה הוא עשוי להרתע, מן הסתם כי המילה מיסטיקה תבהיל אותו. אם כבר ביקורת, זו הביקורת היחידה שיש לי על הספר. אנשים מפחדים מהמילה טכנולוגיה ומהמילה מיסטיקה, לכן אני מעריך שגם מהלחמה של שתיהן. וזה חבל, כי הספר כתוב בשפה השווה לכל נפש, הוא לא מצריך ידע מוקדם באף אחת משתיהן (להפך, עדיף להיות בתולים כשניגשים אליו), ועל כן הוא מכוון בדיוק בשביל הטכנופובים האלה. אם כבר מדברים על מיסטיקה אז בואו נודה על האמת, מיסטיקה צרופה היא דבר שכמעט אין שם. כלומר, אל תצפו לפגוש שם קמעות ולחשים, מלאכים וחזונות אפוקליפטיים (בשביל זה יש את “סוכן תרבות”!), צפו לפגוש שם הגות פסיכדלית חכמה ומדריך לתודעה. התרכזו יותר בתת הכותרת של הספר. ספר מדהים ואני שם אותו בחזית. להזמנה.
אין תגובות » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי אבי לבקוביץ בתאריך 28/June/2009
דמיינו שיש לכם בבית סלון ענק, ואתם מזמינים אליכם הביתה את ז’אן מישל ז’אר בליווי ארבעה נגנים להופעה פרטית. הוא ממלא את הסלון שלכם בעשרות מקלדות שונות ומשונות ומכשירים מוזרים שלא ראיתם בחיים, המון כפתורים וחוטים, ומנגן לכם, ורק לכם, את האלבום הראשון שלו מתחילתו ועד סופו, live לגמרי. זה בדיוק הרעיון מאחורי ה-DVD הזה, שהופיע לפני שנתיים במלאת 30 שנה להוצאת האלבום Oxygen, האלבום הראשון והמהפכני של ז’אן מישל ז’אר, אלבום שמכר למעלה מ-12 מליון עותקים מאז ועד היום והפך לאלבום מהפכני בתחום המוסיקה האלקטרונית. להמשך קריאה…
אין תגובות » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי אורן עמרם בתאריך 27/June/2009
אני לא תופס את זה שאני עצוב כל כך על כוכב פופ. מצד שני אני פתאום מבין איך הם באמת נגעו לנו, הכוכבים. אני עצוב, ואין לי כל כך מה לומר. עצב כזה. כאילו שמדובר באיזה מישהו מהשכונה. עצוב לי בערך כמו שהיה עצוב כשלחצתי את ידה של שוש עטרי כמה שעות לפני שהיא מתה, גם כן מהתקף לב. עצוב לי כמו שהיה עצוב לו המורה שלי בבית הספר היסודי שכל כך אהבתי היתה מתה, ככה פתאום בחטף. עצוב לי בעיקר כי אני נמצא עכשיו בשיאה של תקופה שבה ההערצה שלי למייקל ג’קסון הפכה לסגידה. לא רוצה להיות אוברדרמטי יתר על המידה, פשוט אומר שעצוב לי. נגעת בי, תודה לך ; אהבתי את מייקל ג’קסון ואני יכול להתגאות בכך שאני לא יוצא עכשיו מהארון כמעריץ בהכחשה. אהבתי את האמירה שלו למרות כל הציניות, המסרים שלו דיברו אלי ולא רק בדיעבד, כמובן שגם המוסיקה שלו לרוב. הוא היה כוכב פופ אמיתי, הראשון במעלה, סמל. יהי זכרו ברוך. להמשך קריאה…
אין תגובות » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי אבי לבקוביץ בתאריך 26/June/2009
אלה שמעוניינים לעקוב אחרי מסלול ההאזנה שלי מוזמנים לעשות את זה בבלוג חדש שפתחתי. לא בדיוק בלוג, אני לא משקיע בו עד כדי כך, בסך הכל שולח לשם לינקים לשירים שאני מאזין להם - פה ושם. בסופו של דבר אכן תבנה רשימה מרשימה שמורכבת משירים שיצאו עכשיו ופעם, בלי קשר למתי שיצאו ובלי חוקיות מסויימת מלבד העובדה ששמעתי אותם ואהבתי בסך הכל. הבלוג לא אמור להחליף את הקטגוריה “מסתובב כעת” בבלוג הזה מכמה סיבות: א. הקטגוריה כאן נוגעת רק בשירים חדשים, להיטיים, ששווה לכתוב עליהם בגדר ניוז וכמובן עשויים להביא כניסות לבלוג - ולמי שלא מאמין, שני הפוסטים הכי פופולריים בבלוג אי פעם הגיעו מהקטגוריה הזאת. אמשיך להזין אותה ; ב. זה עדיין בלוג של כולם ולא רק שלי, רשימה פרטית שלי מבודדת מרשימות של השאר, וכך תשאר ; ג. “מסתובב כעת” לא נמצאת בעמוד הראשי כי אין מקום, כי אין טכנולוגיה (שלא “תשבור שורות”), ולכן בכל מקרה אי-פעילות בה לא ממש נראית אלא בפיד של הרסס. אף אחד לא ישים לב לו גם אסיר אותה לגמרי. חוץ מזה שגם ככה רוב הכניסות לפוסטים שאין להם ייצוג בעמוד הראשי בדרך כלשהיא, מגיעים מגוגל. אז מה ההבדל בין נסתר כאן לנסתר במקום אחר? ; בכל אופן, הבלוג עלה באתר פוסטרס וזה מה שהופך אותו לקל להזנה ולא דורש ממני הרבה יותר מדי השקעה. בעזרת תוסף “שלח מייל ל…” עם קונטרול+אלט+ע, אני שולח לכתובת מייל שדרכה מעלים פוסטים וזה מעלה מיד, אוטומטית. אם זה מיוטיוב הוא אפילו עושה אמבד מעצמו, אם לא אז סתם מציב את הלינק (אבל בגלל זה אני משתדל לשים מיוטיוב). ככה אני יכול בעצם לשלוח כל עמוד לשם בן רגע, בלי המון מאמץ. אם הייתי רוצה להעלות אגב אטצ’מנט, יש שם כמה גיגות חופשיים, כך שיכולתי לשלוח במייל שיר והאתר היה מאחסן אותו ומציב להאזנה בפלאש - אבל אני מעדיף שאם אעלה שירים, שאעשה את זה בשירותים חינמיים, גם כדי שלא אאבד את הספייס שניתן לי וגם כי אין לי חשק להתחיל להסתבך עם הנהלת האתר. באשר לשירותים חינמיים אני יכול לציין שעד לאחרונה העדפתי את divshare, עכשיו אני מעדיף את zippyshare ; טוב, חסל סדר בלבולי שכל, פשוט מוזמנים לצפות, ואם אתם רוצים לתת פידבק כלשהוא (אפילו בסיסי ביותר כמו “אחלה שיר”), אני תמיד אוהב לקבל אותם.
אין תגובות » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי אבי לבקוביץ בתאריך 25/June/2009
תרבות הפופ מהווה אלטרנטיבה לדת הממוסדת, לא רק בשל שפע הגירויים והחירות המחשבתית שהיא מציעה. מדובר על אלטרנטיבה ברובד הרבה יותר עמוק - תרבות הפופ והחילוניות בכלל, מציעה למאמיניה גאולה פרטית, משוחררת מהמונופול של הדת כמתווכת עם האל. כל אדם יחווה את הגאולה הפרטית שלו על ידי עינוג עצמו, והאנושות כולה תגאל ביחד בעקבות כל אחד ואחד. העינוג עצמו הוא רוחני, אבל הדרך אל הגאולה הרוחנית עוברת בין השאר דרך התבהמות חומרית. מה שמזכיר מאוד את התורה הפרנקיסטית. אכן, הדמיון בין השבתאות על גלגוליה לבין תרבות הפופ (והמועדונים) הוא עבה וזועק. בשני המקרים מדובר בהשפעות גנוסטיות שחותרות מתחת לממסד הדתי ונגדו למען אותה המטרה: גאולה. להמשך קריאה…
תגובה אחת » | מדור: כתבות ומאמרים ,
פורסם על ידי אבי לבקוביץ בתאריך 23/June/2009