-
ה"חלון ליקום חדש" בסוף שנות השמונים עורר גל של הפקות east meet west, טרנד של הפקות מערביות לחומרים מזרחים, או לחלופין "התכה" של מוטיבים מזרחיים (או לכל כיוון אחר של הגלובוס) במוסיקה מערבית עדכנית, שנכון לאותה תקופה היא אלקטרונית. זה היה דבר מיוחד ואקזוטי, אבל בעיקר בעל אמירה אוטופית/גלובלית חזקה, שביקשה להפוך את המוסיקה שעד
-
ג'יג'י היא אג'יגאייהו שיבאבו, זמרת אתיופית פופולרית בת 29 (כיום), שכעת פועלת מניו יורק, מקום מושבו של ביל לאסוול, בדרך היא גם עברה בקניה ובסן פרנסיסקו, מקום מושב הלייבל Palm Pictures של ג'יימס בלאקוול (מ-Island) כחלק ממערך מכובד של מוסיקת עולם בלייבל (Baaba Maal, One Giant Leap וכו'). את אלבומה השני הבינלאומי (הראשון היה Ande
-
הזמנים העוברים עלינו הם עיצומו של טרנד חדש במוסיקת עולם – בק טו דה אקוסטיק רוטס. בניגוד לנוהג הרווח בסוף שנות השמונים ותחילת התשעים, בהן מוסיקת העולם התקרבה אל המוסיקה המערבית, ע"י רמיקסים והפקות אלקטרוניות ביסודן, כיום לכאורה נהוגה הרגרסיה, מוסיקת העולם חוזרת אל שורשיה האותנטיים האקוסטיים. באבא מאל הסנגלי היה הראשון לעשות כך. מאוחר
-
"מוסיקה תחזיר את אפריקה למקום האמיתי שלה על המפה"; משפט אחד בו מסכם פמי קוטי את המוטו שלו, ואת פועלו רב השנים של אביו, פלה קוטי, מחייה האפרו-ביט ואגדה בחייו, אותם סיים במוות טרגי מאיידס ב-97'. רק בשביל לצייר את המציאות בפרופורציות אמיתיות, פלה קוטי עבור האפרו-ביט הוא שווה ערך לבוב מארלי עבור הרגאיי; אמן
-
הרחק מעיניו של העולם המערבי, והרחק אל מעבר לתמונות הרעב והדם, היתה גם אתיופיה שונה. אתיופיה של פריחה תרבותית, סצינת מוסיקה פוריה ומשובחת של יצירתיות מתפרצת, שהתפתחה במהלך שנות השבעים בקיסרות החבשית, בהתחלה בדרך מחתרתית, בנסיון להתחמק מהשלטון אליו היו שייכות כל ההקלטות על פי חוק, ומאוחר יותר בעידודו ובטיפוחו של הקיסר היילה סילאסי; זאת
by Negus of Pop
Culture Agent 