Culture Agent

ישנם מספר פסבדו-אפיגרפים מהתנ"ך הקשורים לשמו של עזרא, עם זאת, לא אחת המיוחסת לנחמיה. האמנם? אם מניחים, כפי שעושה התלמוד בסנהדרין ל״ח עמ׳ א׳, שנחמיה הוא אותו אדם כמו זרובבל, אז דווקא ישנה פסבדו-אפיגרפיה תחת שמו – כמו ספר זרובבל, שבו המשיח נקרא "נחמיה בן חושיאל". זרובבל מתואר גם בספרים אפוקריפיים אחרים של עזרא, ואם נניח שעזרא ונחמיה פעם היו ספר מאוחד, זה גם ברור, לנחמיה מעולם לא היה ספר עצמאי. בכל אופן, נחמיה נחשב למנהיג "גשמי" או פוליטי, בעוד עזרא נחשב למנהיג רוחני. במובן זה, עזרא נחשב ל"משה השני". בהתאם לכך, נחמיה נחשב – אם לא ל"יהושע השני", אז ל"דוד השני".

הסיבה שאני מזכיר את יהושע היא שלפי אלחנן ריינר, יהושע הוא הגיבור המייסד של המיתוס הגלילי, וספר זרובבל נכתב באווירה של אותו מיתוס עצמו. שם, נחמיה ממלא את תפקיד המשיח בן יוסף (או, ליתר דיוק, המפקד הצבאי המת – המשיח הגשמי המת), המפקד הצבאי שמשרת את המשיח בן דוד, מנחם בן עמיאל, אשר בתורו ממלא תפקיד הדומה לזה של עזרא.

יוצא בעצם שיש סימטריה בין סיפורי הייסוד היהודיים לבין הגאולה. בכולם יש מנהיג גשמי ומנהיג רוחני, כשהמנהיג הגשמי הוא משרתו או עוזרו של המנהיג הרוחני. בחלק מהמקרים, כמו לדוגמה בהתנחלות הארץ, לא ברור אם יהושע הוא מנהיג רוחני או גשמי, ולכן בעצם שתי הדמויות מתאחדות לאחד. כך גם במקרה של דוד המלך, שהוא גם ספרא וגם סייפא. לעומת זאת, בשיבת ציון יש הבחנה ברורה בין המנהיג הרוחני לבין המנהיג הגשמי – עזרא ונחמיה. כך גם בספר זרובבל. האם מדובר באמת, אם כך, בשתי דמויות נפרדות, או שמא מדובר במהות אחת משיחית שמחולקת לשני היבטים: ההיבט של ״יוסף״ שהוא ההיבט הגשמי (יהושע הוא מזרע יוסף) וההיבט של ״דוד״ שהוא ההיבט הרוחני (שימו לב שעזרא אינו מזרע דוד, ודווקא זרובבל הוא מזרע דוד. לכן, אולי, ויכעסו עלי, ניתן לומר שהחלוקה בין משיח בן דוד למשיח בן יוסף, היא שגויה מעיקרה).

בכל מקרה, נשוב למקרה של עזרא ונחמיה כסיפור מקדים לגאולה. כיוון שזרובבל לא מוזכר שוב לאחר חנוכת המקדש, ישנן ספקולציות, כמו לדוגמה של ישראל קנוהל (״מחלוקת המשיח״), שהוא נשלח חזרה לבבל או פשוט הוצא להורג עקב שמועות שהוא תכנן מרד נגד המלכים הפרסיים (כלומר להמליך עצמו כמלך היהודים ולהתנתק מחסות פרס). כך, שוב, זרובבל מקבל את הדימוי של "המשיח המת", כלומר, המנהיג הפוליטי/גשמי שנפטר, ומקומו נתפס על ידי המנהיג הרוחני החי. בהתאם לכך, מוסבר מדוע הוא לא זכה להנצחה פסבדו-אפיגרפית. מכיוון שעזרא היה הדמות החיה, וגיבור רוחני, הוא הגיבור האמיתי (הדיון המקורי)