בעברית, "נשיא" הוא "המרומם מכל", לפי מלכים א', א׳ ה' וגם לפי הרמב״ן בפירושו לפסוק ״אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור״ (שמות כ"ב, כ"ז). במשלי כ"ה י״ג, נראה שגם העננים נקראים כך כי הם עומדים מעל כולם. נראה שזוהי מילה ממקור מצרי, כי ההירוגליף הזה 𓀯 (nsw) פירושו "מלך". עם זאת, כשמשה נתבקש לעשות את נחש הנחושת (בנדבר כ״א י׳), הוא נתבקש ״לשים אותו על נס״, שזה נחשב מוט, דגל או סתם דבר גבוה. מהו אותו ה״נס״? נחש שניצב במקום גבוה מזכיר לנו את האוריוס (Οὐραῖος), הנחש המלכותי שהושם על כתר פרעה.
אנו רואים גם את הסימן של האות נ׳ בעברית הקדומה מושפעת מהצורה של ההירוגליף המצרי הקדום לנחש. במצרית ההירוגליף הזה נקרא nʕw (נח׳ו), ובכתב הפרוטו-סינאי הוא נקרא ״נחש״ naḥš, אמנם בתור נחש מים ולכן הוא נקרא בהמשך סתם״דג״ או ״נון״, אבל אנו רואים שהעיקול באמצע האות גם התגלגל בסופו של דבר ליוונית (שם האות נקראת ״נו״) וללטינית N – על שם העיקול הזה מפלצת המים נקראת ״עקלתון״ או ״לוויתן״. אגב, אנו שמים לב שההבדל בין עקלתון לבין לויתן הוא באותיות עק. ובכן: "עק״ במצרית, ꜣḫ, או ההירוגליף 𓅜 סימל את התבונה העליונה, את זוהר השמש ואת האוריוס שעל כתר המלך, לפי מילון ההירוגליפים המצרי של E.A Wallis (1920).
יש לציין שזוהר השמש הוא במשמעה של הילת האש סביב השמש. במצרית יש שתי מילים לתאר את הלהבה הזו: גם nsr וגם ḫt. לגבי nsr, חשוב לציין את ה-נ׳ וה-ס׳, ועל הדרך גם להזכיר שצירוף השתיים ns במצרית הוא ״לשון״, הבא לסמל את הצורה שבה הנחש מוציא את לשונו כל הזמן.אך המילה ḫt חשובה יותר. לטענת וויליאם וורד מהאוניברסיטה האמריקאית בבירות יש קשר אטימולוגי בין המילה הזאת למילה Hỉw ולמילה Hwy. המילה Hỉw מתארת את החיה של סת, שמסתבר שבתקופה מסויימת נחשבה כנחש. לא מפני שנחש הוא בהכרח חיה מרושעת אלא מפני שנחש כמו בעצם כל חיה, משמיע קולות קרב שנועדו להבהיל את האויב שלו. הנשיפות הללו הן מה שנקרא במצרית העתיקה, את מה שבארמית יכנו מאוחר יותר ״חויא״ (נחש). כל קול מפחיד או שאגה של חיה תקרא כך, ולכן הנחש נקרא על שם קולו המבהיל.
באכדית, awātum פירושה מילה. או ״דבר״. אני מסתמך על אלעד אהרון שפתח בזמנו את עמוד הפייסבוק ״אַוָתֻם awātum – מילה אכדית ביום״, המקבילה העברית של המושג הזה היא ״אות״ או כפי שכתוב בבראשית ט׳, ״אות הברית״, הקשת בענן. כנראה שהוא מתכוון לקול הרעם שנשמע כמו שאגה של חיה. אבל אני אסתפק בכך ש״חווה״ זה מביע דעה חכמה, כמו ״יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת״ (תהלים י״ט) או ״לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני״ (איוב ל״ב). כלומר, ״חווה״ פירושה ״דעה״ או ״תבונה״ או בעצם בדיוק כפי שקראנו ל״עק״ המצרי, שסומל על ידי אותו ה״נס״. וביוונית… גנוסיס.
אנו אכן רואים שהגנוסטיקנים העריצו את הנחש. ואנחנו אכן רואים שהיתה אפילו כת כזאת שנקראה בהתאם ה״נאאסיים״ (Naasseni) או האופיטיים. איני יודע אם יש קשר לכך שנשיא הוא מלשון ״נס״ או ״נחש״, אבל המילה המקבילה לנשיא בתנ״ך היא בדרך כלל ״ראש״, ו״ראש״ היא המילה המתארת בדרך כלל באופן גנרי רעל או ארס.
מצ״ב: תמונה של נחש בצורת האות N.

כתוב תגובה לאודי לבטל