Culture Agent

בשבת האחרונה קראו בפרשת ״ויחי״, והדבר מזכיר לי שכשמסע הלוויה של יעקב הגיע לארץ ישראל הוא עשה מסלול דומה ליציאת מצרים. כך השיירה המצרית נכנסה לארץ כנען דרך הירדן משום מה, למרות שהיתה אמורה לעקוף את ים המלח ממערב. היינו יכולים לומר שזה כי דרך המלך עברה גם ככה ממזרח לים המלח, והיה נח יותר לעבור שם, אבל העובדה היא שמיד לאחר מכן הם פנו דרומה בחזרה כדי ללכת לחברון ולהקבר עם האבות והמסע הזה נראה לא הגיוני, כי הדרך לחברון נוחה הרבה יותר דרך מורדות ההר מדרום, מסלול שעובר ממערב ים המלח. כמובן, יש שרואים בכך הוכחה שהיתה מסורת קדומה שהאבות נקברו דווקא בשכם, ואכן בספר מעשי השליחים יש עדות לכך שזו היתה המסורת אז: ״וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו, ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם״

ההקדמה הזאת היא משום שבמסגרת המעבר בירדן, עצר מסע ההלוויה ונעשה שם מספד גדול. וכך נאמר בספר בראשית: ״וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגורן האטד, ויאמרו אבל כבד זה למצרים, על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן״. לכאורה המקום נקרא אבל מצרים על שם המספד והאבל שהיה שם. עם זאת, מסתבר שאבל בעברית קדומה אינו אלא תיאור לסבך עצים שצומחים בר, אחו. העיר אבילה שהיתה חלק מברית הדקפוליס בתקופה ההלניסטית נקראה כך, משום ששמה נגזר מהמילה אבל במובן הזה של צמיחה ירוקה. מה שמעיד שהמקום הזה בשונה משאר המקומות היה סוג של נווה מדבר מוריק לעומת סביבתו המדברית.

ככלל, על נהר הירדן יש מגוון מקומות שנקראים אבל – אבל מחולה, אבל בית מעכה וכמובן אבל שיטים, המקום שבו עצרו בני ישראל לפני כניסתם לארץ כנען. משם שלח משה את המרגלים, ממקום שנקרא ״השיטים״, שם היה חטא בעל פעור בזמן ששהו ב״שיטים״, משם גם מסתבר יצא משה להר נבו בדרך למותו. שם המקום היה בסמוך לגלגל, שנאמר ״מן השיטים עד הגלגל״, ועל כן זה היה גם בסמוך למקום ממנו עלה מלאך ה׳ אל ״הבוכים״. באותו המקום מסתבר שבני ישראל דשדשו במקום 40 שנה מאז החטא שבו נגזר עליהם להשאר במדבר וזה נראה יותר כמו חתיכה חסרה בעלילה שהכניסו לשם באופן מלאכותי כדי לעכב את בני ישראל לפני כניסתם לארץ.

שם המקום הזה ״בוכים״ מרפרר לשני דברים שקרו במקום הזה. הוא מרפרר גם למעמד שבו בני ישראל ״נתנו את קולם ובכו בלילה ההוא״ אחרי שהמרגלים חזרו והוציאו את דיבת הארץ רעה. אך גם הוא מרפרר לאספסוף שהתאווה תאווה ובעקבותיו בכו בני ישראל לאמר ״מי יאכילנו בשר״. המקום ההוא נקרא ״תבערה״ משום שהם נענשו שבערה בהם אש ה׳.

בשלב זה אני עוצר כדי לציין כמה דברים שאנו רואים פה:

1. חניה לא מוסברת שבה כל המשתתפים בשיירה עוצרים ובוכים.
2. מקום שבו יש קבוצת עצים ירוקים
3. עצים קוצניים
4. שריפה

המקום נקרא במקום אחד שיטים, או ״אבל שיטים״, ובמקום אחר המקום הזה נקרא ״גורן האטד״ או ״אבל מצרים״. מהו האטד? ממשל יותם בספר שופטים אי אפשר לזהות את האטד חד משמעית מלבד העובדה שיש בו הרבה קוצים ולכן מרגע שאש אוחזת בו הוא מצית שריפה ענקית. עמנואל לעף מזהה את האטד אמנם עם ה-Lycium, אך פרשנים אחרים טוענים שלא ניתן לזהות את האטד עם זה משום שהוא עץ נמוך מדי, ולכן זה חייב להיות אשחר (Rhamnus) או שיזף (Ziziphus). נגה הראובני מסביר שהרעיון במשל האטד הוא שבני שכם העדיפו להשתמש בעץ לא שימושי שהפירות שלו לא אכילים או שווים כמו העצים האחרים, ומכאן שיזף מתאים יותר שהרי פירות השיזף הם ״הקלין שבדמאי״ . ולא רק זה שאין בפירותיו שימוש, אלא שהשיזף הוא גם קוצני וקל לבעור. כלומר, טוען זהר עמר, מסתבר שאי אפשר לזהות את האטד עם עץ חד משמעי אלא הכוונה באופן כללי לעץ קוצני.

והשאלה היא למה בעצם במשל האטד חוזרת העיר שכם ופרנסיה, שבחרו במנהיג הלא נכון ועל כן תאכל אותם אש. התשובה, כנראה, היא כי יש כאן בעצם פולמוס עם קדושתה של העיר שכם, והעובדה שפרנסיה בחרו במלך הלא נכון, את ירבעם. על ירבעם נאמר ״ויבן ירבעם את־שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את־פנואל״. ירבעם נולד במקום בשם צרדה, או יותר נכון צרדתה או צרתן, המקום שלידו נמצא על פי זיהויו של אדם זרטל הגלגל, ונמצא ליד הסרטבה, שבמורדותיו נמצאת העיר אבל מחולה, או ״הצררתה״, כפי שכתוב בספר שופטים, ״וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת״. ליד המקום שכן גם המקום סוכות, או מחניים, שם יעקב פגש את המלאך וקרא למקום פנואל – שם עברו בני ישראל את הירדן עם יהושע, ולפיכך שם גם שכנו לפני שנכנסו לארץ, בית השיטה הרי הוא ״שיטים״. שם גם חדל המן מלרדת, שם היה גם חטא המתאווים שהתלוננו על המן.

את האש ניתן לראות גם בדמיון בין שני בני ירבעם נדב ואביה לבין שני בני אהרון. בשני המקרים הבנים מתו בדרך לא טבעית, אך בני אהרון מתו כשהקטירו ״אש זרה״. ירבעם גם ייסד את פולחן העגלים בבית אל ודן, ובחטא העגל, אהרון הוא זה שיצר את העגל, וסופו של העגל היה שנשרף ונטחן עד דק. מי שהרג את נדב בן ירבעם והשמיד את ביתו נקרא בעשא, שמאוחר יותר נענש בעצמו, בחטא התבערה שנאמר: ״הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט״ – כאילו תבערה היתה גם עונשו של ירבעם.

לסיכום אין לי אלא לזהות מכל זה את האטד עם עץ השיטה. וכמו שאני אוהב לדרוש את הכל בצורה מטאפורית, שכן כל הדמויות והסיפורים בתנ״ך הם מטאפורה להגעה למצבי תודעה גבוהים, אותה השריפה שיוצאת מקוציה של השיטה, היא בעצם אזהרה כלפי מי שמשתמש בה כאנתאוגן שלא כיאות, ומסוגל לצאת ללא הכוונות הנכונות בשימושה עם סיוטים במקום עם הטריפ הטוב.

ירבעם נחשב בכתבי הקודש היהודיים כארכיטיפ של משיח שקר. משיח הוא ארכיטיפ של רמת התודעה הגבוהה ביותר. אהרון נחשב לארכיטיפ של הכהן הגדול, הכהן הגדול נחשב גם לארכיטיפ לרמת התודעה הגבוהה ביותר, בעיקר בטקס הקטורת ביום כיפור בקודש הקודשים. כך מסמל ירבעם את הטריפ הרע ואת אהרון את הטריפ הטוב. הרפרנס לשיטה עשויה לחזק את הטענה שהאנטאוגן היה למעשה DMT…