Culture Agent

השיר הכי טוב של קווין יצא לאחר מותו של פרדי מרקיורי. באלבום made in heaven שיצא ב-1996, חמש שנים לאחר מותו. השיר מכיל את ההקלטה האחרונה של מרקיורי, שהוקלטה כשהוא כבר על ערש דוויי. בראיין מיי סיפר שאחרי שפרדי מרקיורי שר את הטייק של הבית השני הוא ביקש הפסקה כי הוא תשוש וקשה לו, ומאז לא הספיק להקליט את הבית השלישי, אז מיי בעצמו הקליט בקולו את מה שנותר.

בסוף השיר מסומפל חלק מההופעה של קווין בלייב אייד ואז כל השירים של קווין אחד אחרי השני בשבריר שניה, ולבסוף קול של תינוק בוכה. מסתבר שהתינוק הבוכה הוא חלק ממיתוס שביקשו חברי קווין לצייר,שבא להציג את מרקיורי כישו, ואת האלבום כולו, כשמו, כמסר שמגיע מהשמיים (heavens), כשאהבת האם היא כמובן אהבתה של מריה הקדושה.

האפקטים בסוף השיר באים להציג את המחלה של פרדי מרקיורי כדרך ייסורים ואת מיתתו ככפרה על המין האנושי. הבכי של התינוק בסוף הוא רפרנס לסגירת המעגל של מריה הקדושה שהבכי שלה מתואר פעמיים, גם ברגע שהורידה אותו מהצלב, וגם ברגע שילדה אותו. בין שני הרגעים האלה התקפלה כל העשיה של ישו, ולכך מכוונים גם ב״קיפול״ כל הקטעים של קווין לדגימה של כמה שניות.

זהו חלק ממפעל שלם של קווין להנצחתו של פרדי מרקיורי בדמותו של ״המשיח המת״, וחלק גדול מההצלחה של הלהקה לאחר מותו כרוכה במיתוס הזה.

כמובן שבאותה המידה ניתן לתת לזה פרשנות יהודית אבל בטוחני שלא הפרשנות היהודית עמדה מול עיניהם. ביהדות קורות שתי סצנות בהם החיים של האדם רצים מול עיניו מההתחלה ועד הסוף, אחת לפני הלידה ואחת במוות. לפני הלידה התינוק לומד תורה במעי אימו ואז ״בא מלאך וסוטרו על פיו״, על מה שהוא לומד במשך החיים אחר כך זו רק ״הזכרות״. במוות הוא עומד בפני בית דין של מעלה ושואלים אותו כמה שאלות כמו לדוגמה ״קבעת עיתים לתורה״? ״נשאת ונתת באמונה״? וכו׳. המדרש הזה, שמופיע במסכת שבת, התגלגל בנצרות לכיוונים אחרים אבל מקורו בבית המדרש הקדום ל״הפרדות הדרכים״.