בתחילת המאה העשרים רווחה בעולם המערבי תופעה תרבותית שנקראה "middlebrow culture", תרבות לציבור המשכיל. אם האינטלקטואלים הם גבוהי מצח, והבורים הם נמוכי מצח (ומן הסתם הכוונה לקופי אדם שקופסת המח שלהם קטנה מאוד), אז האיש הממוצע, הסקרן אבל זה שאין לו מספיק זמן או יכולת להתעניין בנושאים בצורה פנורמית, הוא הממוצע ביניהם. באותה התקופה אנשי חינוך ראו מעלה בהנחלת ההשכלה הזאת לאוכלוסיה הבינונית ובטיפוחה, בערך על אותו עקרון של "כדורסל ללא גבולות", אם תלמד ילדים מהעולם השלישי לשחק כדורסל אולי תגלה על דרך המקרה את ג'ואל אמביד הבא.
מתנגדי הגישה הזאת ראו בכל נסיון לקחת עולם שלם ולהכניס אותו לקופסה קטנה והמונית, הרדדה, אם לא הזניה שלו, ומתן פתחון פה לאנשים מחוץ לתחום שלא באמת מבינים מה קורה שם וחושבים שאם הם קראו ספר בסגנון "היצירות הגדולות ביותר" הם מסוגלים להיות מבקרי אמנות ואם הם קראו ספר על תולדות האנושות הם יכולים להיות היסטוריונים.
וויל ואריאל דוראנט היו חלק מהמגמה הזאת בארה"ב, ארנסט גומבריך היה חלק מהמגמה הזאת בגרמניה. גומבריך אפילו ירד עוד יותר מהמצח הבינוני וקהל היעד שלו היה ילדים שרוצים להיות מבוגרים או "צעירים מכל הגילאים", ולכן השפה שבה נכתב הספר היתה מלכתחילה שפה שאינה גבוהה, שגם מתבגרים יוכלו להבין ובנימה דידקטית שמנסה לא רק להעשיר את עולמם אלא גם לכוון אותם מבחינה ערכית למקום טוב כלשהוא כי אם כבר מחנכים את ההמונים, לפחות לעשות את זה בצורה הראויה.
ספציפית, ההוצאה המחודשת של ספרו של גומבריך בשנות ה-90 גרמה לסוג של רנסנס של המגמה, ואוניברסיטת ייל הוציאה מאז 2005 ועד היום לא מעט ספרים במסגרת סדרה שנקראת "היסטוריה קטנה", "a little history". אבל השאלה נותרה בעינה, מה התועלת בלספר על דברים גבוהים כל כך בשפה כל כך "נמוכה"? התשובה היא, בשביל לאפשר את ההעברה, צריך אמן מילים שיהיה מסוגל לתרגם את התכנים לשפה השווה לכל נפש. גומבריך ראה בעצמו מישהו כזה אבל הטיל ספק ביכולתו של אדם אחר לנסות להעביר את זה לשפה אחרת, כי הרי דברים גבוהים שעוברים יפה בשפה אחת על ידי כותב נפלא, לא יעברו באותה הצורה על ידי מתרגם גרוע, והבעיה תוותר בעינה.
עד כאן זו היתה הקדמה נאה. ספרי עליית הגג פרסמו כבר ארבעה ספרי מהסדרה בתרגום עברי. הראשון לפני עשור, אז גם הוסיפו לו מעט ידע רלוונטי יותר לקורא העברי במה שאתגר את המגמה המקורית של גומבריך, אבל קיבל את ברכתם של יורשיו. מאז יצאו גם ספרים על ההיסטוריה של הפילוסופיה והמדע, וכעת יוצא הספר הרביעי בסדרה, ההיסטוריה של הכלכלה. מאחר שציינתי את הקריטריונים שהופכים ספר לטוב, ואת השיקולים בתרגומו של ספר מהז'אנר ומהסדרה ספציפית כל מה שנותר הוא להעריך עד כמה מצוין טקסט המקור ועד כמה מצוין התרגום. כדי להפיג את המתח אני כבר יכול להרגיע ולומר שלהכניס את אלפי השנים האלה ל320 עמודים בשפה כל כך נהירה, קולחת וכיפית זו אומנות ואני ממש אוהב, וממליץ לאנשים שרוצים לקבל הצצה על התיאוריות שעיצבו את תורת הכלכלה לא להסס. עוד מבוא נהדר אחד מתוך המונים של ההוצאה.
"היסטוריה של הכלכלה לצעירים מכל הגילים" מאת ניאל קישטייני ראה אור בהוצאת ספרי עליית הגג
Culture Agent 
להשאיר תגובה