Culture Agent

"לקחי ההיסטוריה" של ויל ואריאל דוראנט נכתב במקור בשנות השישים. מאז זרמו הרבה מים בירדן והעולם של אז לא נראה כמו העולם של היום. הרלוונטיות של הספר לשנות השישים גם ניכרת מפני שהוא נוקט יתר על המידה בגישה הפונקציונליסטית, ועל פיה כל דבר שקיים משרת מטרה כלשהיא בהתנהלות התקינה של החברה. גם אנומליות הן פונקציה, שבסופו של דבר מביאה את החברה לשיווי משקל אז תתפזר ותעורר מרסן חדש, כי זה החשבון של העולם.

אני לא יכול להגיד משהו בגנות הגישה הזאת, ואני לא יכול להגיד שהטיעונים שבספר לא מחכימים. בעקרון אני גם לא יכול להגיד דבר בגנות היסטוריציזם, ובגנות המסקנה של בני הזוג שהציוויליזציה שלנו הולכת לפני כליה וזה בכלל לא רע כי זה תמיד קרה ותמיד יקרה, זו אפילו לא מסקנה פסימית. הדבר היחיד שאני יכול לומר הוא, שממרחק של 50 שנה חלק מהנבואות שלהם מצחיקות, וחלק מדהימת בדיוקן. יש כאלה שיפרטו אחת או שתיים מהן בסקציית המדהימים, ויש כאלה שיפסלו את השיוך של האחת או שתיים האלה ספציפית בסקציה הזו. זו בחירה של הקורא, וזה מן הסתם תלוי במכלול הדעות של אותו הפוסק, דטרמיניסטים או ריאליסטים או כל קללה רעיונית שתבחרו.

חלק ממסע הפרסום של הספר מביא את קביעתו של ביבי נתניהו מלפני כמה שנים שכל שורה חצובה בסלע האמת. ביבי מן הסתם התכוון לציטוט מעמ' 23 על זה שישראל מתפתחת ופורחת כנגד כל היגיון שעל פיו פני שטח ומתנות מהגאוגרפיה ומהטבע הופכות מדינה למצליחה, מה שלא קיים במדינה, וזה מעיד על "דמיונם ויוזמתם של מנהיגים, וחריצותם העיקשת של ההולכים אחריהם". זו מין טפיחה עצמית מובנת על השכם של מי שאוהב לנפנף בכמה טוב הוא עשה.

אבל אני מצטער, יש כאן גם הרמה להנחתה. יש עוד סיבה שביבי חושב שכל שורה חצובה בסלע האמת. לפי מה שהם כותבים בפרק על "היסטוריה ושלטון", נראה שביבי לוקח את מה שהם כתבו כמדריך לאיך לדרדר דמוקרטיה לדיקטטורה: דיקטטורה זה בסך הכל לא דבר רע כל כך, מובן מדבריהם, זוהי בסך הכל פונקציה. ברור שדמוקרטיה היא דבר עדיף יותר, מפני שהיא תורמת לשוויון ההזדמנויות אבל אין לה עדיפות אינהרנטית על פני צורת שלטון אחרת, וגם היא צפויה להתמוטט דווקא משום שזרעי ההרס שלה באים מתוך עצמה. הדחף הדמוקרטי למיסיון ולהגנה על עצמה באמצעות מלחמה מחלישה אותה, והיכולת של האנשים שנלחמים בשמה להסתכסך הוא בלתי נלאה כך שרק חסר מי שישלהב את שני הצדדים לעשות את זה ולהרוס אותה, והרי הדרך להתמוטטותה מובטח.

לקחי ההיסטוריה הופיע לאחרונה בהוצאת כנרת בשיתוף עם הוצאת סלע מאיר