Culture Agent

הרצאת קורונה מעניינת היא של פרופ׳ אמוץ דפני על פולחן העצים המקודשים בארץ ישראל ובעולם, המקורות הפגאניים שלו והמלחמה של המונותאיזם בעצים הללו, הלא מוצלחת כל כך. הוא מראה דוגמאות איך מוסלמים ודרוזים סוגדים גם כיום לעצים כאלה בהמוניהם, ואיך היהדות הקבלית היא שהחזירה את המנהג הזה אל הזרם המרכזי של היהדות. והוא חי ובועט במירון לדוגמה.

התורה ניסתה לעקור את פולחן האשרות, שכפי שפרופ׳ דפני מראה קיים בצורה כלשהיא גם בפולחן העצים המקודשים כיום, מפני שהפולחן עצמו הוא לצורך הבעת משאלות, פרנסה ופריון. הוא מראה שיש נוהג ברוב התרבויות לקשור בדים לעצים, ועל כן כשמדברים על ״התרת נדרים״, הכוונה כנראה להסרת בד שנקשר על העץ – התרה מלשון פתיחת קשר.

כמו כן, בלא מעט עצים יש מסורת על קבורה של אנשים או חפצים תחת העץ, או על מגורים תחת העץ. בשני מקרים היו דמויות נשיות בתנ״ך שנקשרו לעצים, ולשתיהן קראו דבורה. דבורה אחת שנקברה תחת האלון, ודבורה אחת שישבה תחת התומר. יעקב אבינו גם הטמין את הפסילים מתחת לעץ, יהושע הקים אבן תחת האלה, אנשי יבש גלעד קברו את שאול תחת האשל וכו׳ וכו׳.

המסורות שפרופ׳ דפני מצביע עליהן התגלגלו בצורה זו או אחרת במשך אלפי שנים עד ימינו אנו. אם על ידי היהודים שלקחו אותם איתם אל הגלות והחזירו אותם (לטענתו, בצפון אפריקה יהודים נהגו כך), ואם על ידי הלבנטינים האוטוכטוניים ששימרו פולחן סינקרטי בדרך כלשהיא.

הספר של פרופ׳ דפני בנושא יצא לפני כעשור ״עצים מקודשים בישראל״. לפני כשנתיים יצא לו ספר נוסף גם כן בתחום אתנובוטניקה, על צמחי מרפא בארץ ישראל במסורות אוטוכטוניות בכלל, ובתנ״ך בפרט. שם אגב הוא טוען ש״אלוני ממרא״ ו״אלון בצעננים״ הם שמות מקומות (שנקראו ״אילון״ בצירה) ולא שמות של עצים מפורסמים, או חורשות עצים. פודקאסט בסגנון ״עושים תנ״ך״ שמארח את פרופ׳ דפני המדבר על הספר ״צמחים, שדים ונפלאות: מפולקלור צמחי ארץ – ישראל״ (שיצא בהוצאת ״עולם חדש״) נמצא כאן, ולטענת דפני בזמן שהוא הוקלט, אין שום סימוכין לכך שהשתמשו בקנביס במסגרת פולחנית בתקופת המקרא. לפחות אז, 2019. בינתיים מצאו במקדש בערד משהו.

בכל מקרה, כצפוי עבור מי שיש לו הלך רוח שמאני ביהדות, כמוני, מעניין אם דבורה הנביאה היתה סוג של אוראקל שיושבת ומקשיבה לרשרושי העלים ומנבאת על פיהם, כמו ביוון העתיקה. מעניין אם זה מה שנקרא בזמנו ״יצאה בת קול״, ואם בת הקול ששמעו רבי שמעון בר יוחאי ובנו היו בעצם רחשים של הרוח…